Page 43 - ראש בראש לאתר
P. 43
על סף מלחמת אחים 41
בצד הימני של המפה הפוליטית יש להזכיר גם את 'ברית הבריונים' ,ארגון קטן
של רביזיוניסטים רדיקליים בהנהגת אב"א אחימאיר ,ד"ר יהושע ייבין והמשורר
אורי צבי גרינברג .הם פעלו נגד הבריטים ונגד חוגים בשמאל ועיתונם חזית העם
(ראו להלן) חימם כל העת את האווירה בהתקפות משולחות רסן על יריביהם,
בעיקר במפא"י ובהסתדרות .הם גם לא היססו לתקוף חוגים מתונים בתנועה
הרביזיוניסטית .ב 1933-אסרו הבריטים כמה מראשי ה'ברית' לתקופת ממושכות
ובכך הביאו ,למעשה ,להפסקת פעולתה.
לגבי העיתון שהוזכר ,חזית העם ,כדאי להרחיב מעט את היריעה .העיתון
שימש שופר של הפלג המקסימליסטי בתנועה הרביזיוניסטית — אנשי 'ברית
הבריונים' ומקורבים להם והופיע בשנים .1934-1931זה היה שבועון (לאחר מכן
הופיע העיתון כמה פעמים בשבוע) בעל שפה בוטה במיוחד ,שחירף וגידף את כל
יריביו ,ובמיוחד את ראשי תנועת הפועלים .את ד"ר חיים ארלוזורוב ,למשל ,הוא
כינה 'ערל-זה-רב' ,וגם 'הינוקא האדום' בשל גילו הצעיר .את ההסתדרות ואת
מפא"י כינה חזית העם 'הטרור האדום' ו'ההסתדרות של היטלר' .מדגם מייצג למדי
של כותרותיו יכול להעיד על הקו של העיתון' :צלב הקרס האדום'' ,החוליגניות
האדומה'' ,הבאנדיטים בהנהגה'' ,הנאציסם של מפא"י' ו'הפקידות האדומה מכינה
פוגרום נגד יהודים'.
מדי פעם התפרסמו בעיתון גילויי אהדה להיטלר ,עד שז'בוטינסקי נאלץ
לכתוב למערכת חזית העם את המכתב הבא' :המאמרים והרשימות על היטלר
בחזית העם הם בבחינת נעיצת סכין בגבי ובגב כולנו .אני דורש להפסיק באופן
מוחלט את התועבה הזאת .נקודת הראות הזאת ,המוצאת בהיטלריזם סימנים של
תנועת שחרור לאומית היא בורות ...הפטפוט הזה ממיט חרפה על עבודתי ומשתק
אותה .אני דורש שהיסטריה מלוכלכת זו תיעלם באופן מוחלט מעל דפי חזית
העם מבלי להשאיר כל זכר ...אם תופיע בעיתון אפילו מילה אחת [בזכות היטלר
ומשטרו] ...אדרוש לסלק את כל המערכת מן המפלגה ואנתק את קשרי האישיים
עם האנשים המכשילים אותי בחריצת לשון זולה ושחצנית' ( 17במאי .)1933
עורכי העיתון הכחישו נמרצות תמיכה כלשהי בשלטון הנאצי וקראו ,יחד עם
התנועה הרביזיוניסטית ,להטיל חרם על מוצרים גרמניים.
בסופו של דבר הורה ז'בוטינסקי ב 1934-לסגור את חזית העם ובמקומו קם
עיתון חדש בשם הירדן ,שביטא את דעת התנועה באופן מתון יותר.
יהושע ייבין ,אחד מעורכי חזית העם ,הרחיק לכת וב 1932-פרסם ספר בשם
'ירושלים מחכה ,'...שגיבוריו היו שנואי נפשו ,ראשי תנועת הפועלים ִּבְר ַשע (ברל
כצנלסון) ובן הקוץ (בן-גוריון) וברקע מילאו תפקידי משנה כמה מחברי מערכת
דבר בשמות בדויים .הבחירה בשם ברשע ,שמו של מלך עמורה בספר בראשית,
מלמדת על כוונת הכותב .ברשע-ברל הוצג כעורך עיתון וכמנהיג פוליטי ערמומי
ומרושע ,הכופה את דעותיו על כל הסובבים אותו בעיתון ,במפלגה ובהסתדרות.
