Page 41 - ראש בראש לאתר
P. 41

‫על סף מלחמת אחים  ‪39‬‬

‫בשנת ‪ 1932‬על ידי הבריטים‪ ,‬אמר פרקליטו‪ ,‬צבי אליהו כהן בהקשר לדעותיו‬
‫בנושא גרמניה‪' :‬אילו הוציאו ההיטלריסטים מתוך תוכניתם את השנאה ליהודים‪,‬‬
‫כי אז עמדנו גם אנחנו לצד ההיטלריסטים‪ .‬אלמלא קמו לגרמניה ההיטלריסטים‪,‬‬

                                 ‫כי אז הייתה אובדת‪ .‬כן‪ ,‬היטלר הציל את גרמניה'‪.‬‬
‫מאידך‪ ,‬האשימו הרביזיוניסטים את מפא"י‪ ,‬את הסתדרות העובדים ואת תנועת‬
‫הפועלים כולה בתפיסות בולשביקיות ובכוונות דיקטטוריות להשתלט על היישוב‬
‫וכמעט כל פרסום או נאום כלל את המילה 'אדום' במובנה הפוליטי‪-‬הקומוניסטי‪.‬‬
‫מפא"י השיבה בביטויים כגון 'ולדימיר היטלר' (ולדימיר היה שמו הפרטי הלועזי‬

                                                                     ‫של ז'בוטינסקי)‪.‬‬
‫שני הצדדים הפעילו אלימות‪ .‬כאשר נערך בפברואר ‪ 1932‬טקס הפתיחה של‬
‫'הקתדרה לשלום בין‪-‬לאומי' באוניברסיטה העברית בירושלים‪ ,‬התפרצו לאולם‬
‫עשרות מחברי 'ברית הבריונים' של הרביזיוניסטים ותקפו את הקהל באגרופים‬
‫ובפצצות סירחון‪ .‬המשטרה הוזמנה והתוקפים הוכו וחלקם נאסרו‪ .‬האירוע הותיר‬
‫רושם עגום בארץ‪ ,‬ונגיד האוניברסיטה‪ ,‬ד"ר י"ל מאגנס‪ ,‬מיהר להודיע ש'המתפרצים‬

                                                        ‫אינם תלמידי האוניברסיטה'‪.‬‬
‫מן העבר השני‪ ,‬כאשר הוכרזה בשלהי ‪ 1932‬שביתה בבית החרושת‬
‫לביסקוויטים 'פרומין' בירושלים‪ ,‬בשל שבירת עקרון 'העבודה המאורגנת' (קרי‪:‬‬
‫של חברי הסתדרות העובדים) וקבלת פועלת בית"רית‪ ,‬התגלגלו הדברים לאלימות‬
‫של השמאל נגד הימין‪ .‬לאחר שההסתדרות הכריזה על שביתה‪ ,‬גייס בעל המפעל‬
‫פועלים 'שוברי שביתה' מארגון העובדים הרביזיוניסטי‪ .‬אלה התקבלו בברד אבנים‬

                           ‫בעת שנסעו למפעל‪ ,‬כמה מהם נפצעו והתוקפים נאסרו‪.‬‬
‫השביתה נמשכה יותר משלושה חודשים ורק לאחר ניסיונות תיווך ממושכים‬
‫מצד התאחדות בעלי התעשייה נמצא פתרון‪ .‬נקבע כי להסתדרות העובדים‬
‫זכות לארגן ולשלוח ‪ 80‬אחוזים מהפועלים‪ ,‬והשאר יהיו אנשי ארגון העובדים‬

    ‫הרביזיוניסטים‪ .‬כן הסכימה ההסתדרות למה שדחתה לפני כן — בוררות חובה‪.‬‬
‫העובדה שבעצם ימי 'שביתת פרומין' פרסם ז'בוטינסקי מאמר בשם 'כן‪,‬‬
‫לשבור'‪ ,‬שבו הוא קרא לשבור את כוחה המונופוליסטי לדעתו של הסתדרות‬
‫העובדים‪ ,‬נתקבלה כהכרזת מלחמה בצד השמאלי של המפה הפוליטית‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי צפה שהמאבק האלים בין הצדדים יסלים ויעבור אפילו לנשק חם‪ .‬את‬

                         ‫ההסתדרות כינה 'סרטן שמן בגוף היישוב ההולך ומשמין'‪.‬‬

                                             ‫'פלוגות הפועל' ו'פלוגות בית"ר'‬

‫למתח הקיים ממילא הוסיפו שני הצדדים דלק למדורה בהקימם 'פלוגות'‪ ,‬שלפחות‬
‫בצד השמאלי של המפה נועדו להשתתף ב'תגרה'‪ .‬הכוונה היא ל'פלוגות הפועל'‬
‫שיזמה ההסתדרות כחלק מהתאגדות הספורט 'הפועל'‪ .‬במקורן היו אלה קבוצות‬
   36   37   38   39   40   41   42   43   44   45   46