Page 36 - ראש בראש לאתר
P. 36
34ראש בראש
נתפשטה ונשתרשה כל-כך האוגנדיות .אבל בכל-זאת אני מקווה כי יעלה בידי
לייסד אגודה של "ציוני ציון" '.
במכתב אחר ניתח ברזילי את מהות האוגנדיזם הארץ ישראלי .לדעתו ,הדבר
נבע מרוע ליבם ומקוצר רוחם של חלק מהתושבים וכן משאיפתם להשתחרר
מה'חלוקה' ומהתמיכות .נדמה להם כי באוגנדה ייעשה הכול על ידי קפיצת הדרך.
אליעזר בן-יהודה ,כאמור ,המעיט לעסוק בנושאים ציוניים-מדיניים לאחר
שנרגע מקדחת אוגנדה שלו ,להוציא את ימי הקונגרס השביעי ,אבל בנובמבר
1905ציין ,בהקשר שולי כביכול ,כי העם היהודי החמיץ הזדמנות גדולה בשנה
החולפת .הוא הביא בעיתונו סיפור קטן שכותרתו הייתה' :מדינה חדשה באיי
אנטיל' .וזה דבר המעשה' :אנשים אמריקנים קנו חלק גדול מאדמת אי פין ויכריזו
את עצמם עומדים ברשות עצמם ואינם תלויים ברשות מדינת קובה .נתכוננה
ממשלה והנשיא עליה הוא האדון אנדרסון .כל זה נעשה בלי שום בלבול .כך
עושים בני אומות העולם!'.
באותה עת פרצה ברוסיה מהפכת 1905שלוותה בפרעות ביהודים .העולם
היהודי זועזע ועניין אוגנדה נזנח ,אם כי הטריטוריאליות — התיישבות יהודית
מאורגנת מחוץ לארץ ישראל — לא מתה .כמה מהציונים הבולטים תמכו בה עוד
שנים רבות .בד בבד זרמו לארץ ישראל קבוצות של צעירים שנמנו עם מה שנקרא
אחר כך העלייה השנייה .עלייה זו הייתה מעין תשובה לאוגנדיזם :לאחר תקופה
של שפל ,של תסכול וירידה מהארץ ,שוב זרמה עלייה לארץ ישראל .תשומת הלב
הציונית ,שהוסטה לשעה למזרח אפריקה ,חזרה והתמקדה בארץ ישראל.
תעודת הבגרות של הציונות
מותו של הרצל סתם את הגולל על 'פרשת אוגנדה' .אומנם משלחת החקר יצאה
למזרח אפריקה בשלהי ,1904אך מסקנותיה השליליות ,יחד עם נסיגתה של
בריטניה מהצעתה גרמו לגניזת התוכנית .הקונגרס הציוני השביעי שהתכנס בבזל
בימים 27ביולי עד 2באוגוסט ,1905והיה הראשון ללא הרצל ,אישר מחדש את
'תוכנית בזל' שבמרכזה הגשמת הציונות בארץ ישראל .הטריטוריאליסטים הודיעו
על פרישה והקימו ארגון משלהם שהחזיק מעמד כשני עשורים .תחילה נראה
כמתחרה רציני ,ואולם בהדרגה הוא הפך ללא רלוונטי.
ממרחק של יותר מ 100-שנה ראוי לנסות ולהעריך את 'קונגרס אוגנדה' —
והאם היה בו משום סיכון להסתדרות הציונית הרכה בשנים ,עד כדי פילוגה
ואפילו הריסתה מבפנים בשל חילוקי הדעות והשנאה שהתפתחה בין המחנות .אין
ספק ,שלרגעים נראה היה שהתנועה שהקים הרצל בשנת — 1897לא תסיים את
העשור הראשון לחייה ,ומי שתרם יותר מאחרים לזעזוע שפקד אותה היה הרצל
עצמו.
