Page 31 - ראש בראש לאתר
P. 31
ההימור הגדול של הרצל 29
הרצל הסביר למשתתפים ש'תוכנית אוגנדה' הייתה בעצם ברירת מחדל .הוא
ניסה אצל הטורקים ,הרוסים ,הגרמנים ורק בריטניה הייתה מוכנה להושיט לו
יד .למרות כל האכזבות בטורקיה הוא לא ויתר לגמרי על הניסיונות להשיג שם
הישג כלשהו .הוא עדיין קיווה כי הממשל הרוסי ,ובמיוחד שר הפנים פלווה,
שאיתו התכתב לעיתים קרובות ,יפעיל לחץ על 'השער העליון' באיסטנבול.
הרצל ידע ,בדיוק כמו פלווה ,שאם יצליח המהלך ,יהגרו מרוסיה רבבות ואולי
מאות אלפי יהודים לארץ ישראל ,והדבר תאם לגמרי את מגמותיה של רוסיה
'להיפטר מהיהודים' .הממשלה הרוסית עשתה צעד אחד :היא הורתה לציר שלה
באיסטנבול ,זינובייב ,לבוא בדברים עם הממשלה הטורקית .מבירור שערך הרצל
בבירה הטורקית הוברר לו ,שזינובייב קיבל את ההנחיה ,אך לא עשה דבר ,משום
ש'לא קל לעשות דברים כאלה כאן'.
הרצל המשיך לפעול למען ארץ ישראל — גם באיטליה .הוא נסע לרומא,
נפגש עם המלך ויקטור עמנואל השלישי וזכה לאהדתו .לעומת זאת נכשלה
לגמרי פגישתו עם האפיפיור פיוס העשירי .הרצל שידע שפות רבות שוחח
איתו באיטלקית .האפיפיור לא היה מוכן לשמוע על הקמת מדינה יהודית או
ֵישות מדינית כלשהי של יהודים בארץ הקודש' .היהודים לא הכירו באדוננו ישו,
ולכן איננו יכולים להכיר בעם היהודי' ,הכריז .הרצל ניסה לרכך אותו ואמר לו
שהתנועה הציונית לא דורשת את ירושלים ,כי אם את ארץ ישראל ,את 'אדמת
החולין' כהגדרתו .האפיפיור קטע אותו' :אין אנו יכולים לתמוך בזה'.
בה בעת המשיך לפעול למען הוצאת המשלחת למזרח אפריקה .בהחלטות
הקונגרס נקבע כי לא יוקצב לכך כסף מהקרנות הלאומיות ,והרצל מצא גברת
אנגלייה שהייתה מוכנה להקצות את הסכום הדרוש לארגון המשלחת ולשיגורה,
אלא שיציאתה לדרך נדחתה פעם אחר פעם.
באמצע מאי 1904החמיר מצבו .ב 16-במאי כתב בפעם האחרונה ביומן.
רופאיו גילו חשש גדול לחייו ,לאחר שבשנים הקודמות הוא סבל ממספר התקפי
לב .הוא הועבר לסנטוריום .מצבו הידרדר במהירות והניסיונות להציל את חייו לא
צלחו .ב 3-ביולי ,1904כ' בתמוז תרס"ד ,איבד את הכרתו ומת.
האבל בהסתדרות הציונית ובחוגים רחבים מאוד של העם היהודי ,אף הלא-
ציונים ,היה כבד .צעיר בן 17וחצי מפלונסק שבפולין כתב' :נתייתמו תקוותינו,
חלומותינו! מחוללם ומפתחם — מת! ...קור וחושך מסביב .אין שפעת אור ותקווה.
אין עתרת חלומות .לא! השמש איננו אבל אורו עוד זורח! לא מתו ולא נקברו
עם האיש הדגול סגולותיו הרבות ,היקרות ...ניצני התחייה הרעננים שזרע האיש
בלשד עצמותינו ,בליבותינו ,לא יבלו לעד!'.
שמו של הכותב :דוד גרין ,לימים בן-גוריון.
