Page 32 - ראש בראש לאתר
P. 32

‫‪  30‬ראש בראש‬

                                                      ‫אוגנדיזם בארץ ישראל‬

‫לנוכח הקרע המעמיק בהסתדרות הציונית‪ ,‬מעניין לבדוק את עמדת היישוב‬
‫היהודי בארץ ישראל‪ .‬לכאורה הייתה עמדה זו אמורה להיות חד‪-‬משמעית‪ :‬פסילה‬
‫מוחלטת של התיישבות יהודית מאורגנת שמגמתה להקים מדינה יהודית מחוץ‬
‫לארץ ישראל‪ .‬ומי אם לא חלוצי העלייה הראשונה‪ ,‬שישבו בארץ ‪ 10‬או ‪ 20‬שנה‪,‬‬
‫הקימו את המושבות וחיזקו את היישוב היהודי בערים‪ ,‬היו צריכים להתנגד‬
‫להפניית המאמץ הציוני למקום אחר? והנה הפתעה‪ :‬בארץ ישראל — במושבות‪,‬‬
‫ביפו‪ ,‬בירושלים — היו רבים שתמכו ב'תוכנית אוגנדה'‪ :‬אנשי שם‪ ,‬משכילים וותיקי‬
‫העלייה הראשונה‪ ,‬שהיו עתה מכובדים ומבוססים באופן יחסי‪ .‬תומכי אוגנדה‬
‫והטריטוריאליסטים (תומכי התיישבות יהודית מחוץ לארץ ישראל) בחוץ לארץ‬
‫נאחזו בתמיכה זו כמוצאי שלל רב‪ :‬אם יהודי הארץ תומכים באוגנדה‪ ,‬מעיד הדבר‬

                                ‫כמאה עדים כי אין לציונות כל עתיד בארץ ישראל‪.‬‬
‫כשעוסקים ביישוב היהודי בארץ בימים הרחוקים ההם של תחילת המאה‬
‫העשרים‪ ,‬יש לזכור כי מדובר בקבוצת אוכלוסין קטנה שמנתה לכל היותר‬
‫‪ 50‬אלף נפש‪ .‬רוב יהודי הארץ נמנו עם 'היישוב הישן'‪ ,‬ופולמוס אוגנדה לא‬
‫העסיק אותם כלל‪ ,‬בהיותם רחוקים מציונות‪ .‬המיעוט הקטן והתוסס יותר‬
‫של 'היישוב החדש' הוא שנתן את הטון והוא שהטביע ברחבי העולם היהודי‬
‫את הרושם (הנכון למדי) כי יהודי ארץ ישראל תומכים בתוכנית אוגנדה‪.‬‬

                                             ‫כיצד התגלגלו הדברים למצב מעין זה?‬
‫השנים הראשונות של המאה העשרים היו שנות אכזבה ותסכול לבני העלייה‬
‫הראשונה‪' .‬היישוב החדש' סיכם כבר כ‪ 20-‬שנות קיום — והסיכום לא היה מעודד‪:‬‬
‫‪ 20‬מושבות‪ ,‬אחדות מהן גדולות יחסית והרוב קטנות עד זעירות‪ ,‬מאות בתי אב‬
‫וכמה אלפי נפשות‪ .‬החקלאות‪ ,‬הענף הראשי במושבות‪ ,‬קיימה רק בקושי את‬
‫האיכרים‪ ,‬ואילולא סיועו הישיר של הברון אדמונד דה‪-‬רוטשילד‪ ,‬שזכה לכינוי‬
‫'הנדיב הידוע' לכמה מושבות וסיוע עקיף שלו לרוב המושבות האחרות‪ ,‬אין ספק‬
‫שהמושבות לא היו מחזיקות מעמד‪ .‬מושבות בודדות נתמכו בצורה חלקית על ידי‬

                                                                  ‫תנועת חובבי ציון‪.‬‬
‫בערים הגדולות‪ ,‬בעיקר ירושלים ויפו‪ ,‬התפתח במקביל 'יישוב חדש' עירוני‪,‬‬

                   ‫אלא שהוא היה זעיר בהיקפו ולפי שעה ללא השפעה של ממש‪.‬‬
‫ואז הגיע ה‪ 1-‬בינואר ‪ .1900‬ביום זה פורסמה במושבות הודעת הברון‬
‫רוטשילד‪ ,‬שהוא מסיים את מעורבותו במושבות בארץ ישראל ומעביר את הטיפול‬
‫בהן לחברת יק"א‪ .‬התחושה במושבות הייתה קשה ביותר ותוך חודשים ספורים‬
‫פרץ משבר כלכלי וחברתי שאיים להרוס את המעט שכבר נוצר‪ .‬המשבר התבטא‪,‬‬
‫בראש וראשונה‪ ,‬בירידה מהארץ ובחוסר אמון בעתיד מפעל ההתיישבות היהודי‪.‬‬
‫זרם התמיכות פסק ובעקבות זאת ירדה באופן תלול רמת החיים במושבות‪ .‬הייאוש‬
   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37