Page 29 - ראש בראש לאתר
P. 29

‫ההימור הגדול של הרצל  ‪27‬‬

‫בכל נפשם ותסיר מכשול מדרכך‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אם תקשה את לבך‪ ,‬תגרום למשבר‬
                                       ‫ולחורבן התנועה‪ ,‬ואת האחריות תישא אתה'‪.‬‬

‫מי שהכריז מלחמה על הרצל ועל 'תוכנית אוגנדה' היה‪ ,‬כאמור‪ ,‬מנחם‬
‫אוסישקין‪ ,‬מראשי הציונים ברוסיה‪ .‬זמן קצר לאחר שובו מארץ ישראל‪ ,‬כינס‬
‫בחרקוב שבאוקראינה את החברים הרוסים של הוועד הפועל הגדול‪ ,‬הגוף הייצוגי‬
‫השני בחשיבותו לאחר הקונגרס‪ .‬טענתו הייתה שהוא וחבריו מייצגים את 'הציונות‬
‫האמיתית' — והרצל סטה ממנה‪' .‬אם נצליח'‪ ,‬כתב לידיד בארץ ישראל‪ֵ ' ,‬ילך‬
‫היישוב ויתפתח‪ .‬אם אפול במלחמה‪ ,‬אזי תחדל העבודה בארץ ישראל לימים רבים‬

                                                    ‫וכל עמלנו ֵילך לארץ הכושים!'‪.‬‬
‫'ועידת חרקוב' החליטה לשגר משלחת להרצל ולדרוש ממנו שבקונגרס הציוני‬
‫הבא הוא יביא החלטה המורידה את 'הצעת אוגנדה' מסדר היום‪ .‬אשר למשלחת‬
‫החקר לאוגנדה‪ ,‬אוסישקין וחבריו תבעו מהרצל לכנס קודם צאתה את הוועד‬

                                           ‫הפועל הגדול שיגביל את היקף חקירתה‪.‬‬
‫אלא שלא הכול תמכו בצעדיו של אוסישקין‪ .‬מכל רחבי העולם היהודי זרמו‬
‫לחרקוב מחאות‪ ,‬שרובן ככולן קבלו על הפגיעה בהרצל שהותקף בצורה בוטה‬
‫בוועידה זו‪ .‬בין המחאות שזכו לפרסום רב הייתה מחאתם של ‪ 14‬מאיכרי ראשון‬
‫לציון‪ .‬גם מתיישבים מרחובות‪ ,‬מגדרה ומפתח תקווה מחו על הפגיעות בהרצל‬

                  ‫במכתביהם לוועידה ולעיתונים יהודיים שהופיעו במזרח אירופה‪.‬‬
‫הקרע בציונות בעקבות 'קונגרס אוגנדה' הלך והעמיק‪ .‬גם ברוסיה לא כל‬
‫הצירים והפעילים הציונים סברו שאוסישקין נוהג כהלכה בכלל‪ ,‬ובהתקפותיו על‬
‫הרצל בפרט‪ .‬הגיעו הדברים לידי כך שקמו ברוסיה שתי הסתדרויות ציוניות‪' :‬ציוני‬
‫ציון' שמבחינתם קיימת אך ורק ציונות הפונה לארץ ישראל ו'מגיני ההסתדרות‬

      ‫הציונית' — תומכי אוגנדה וגם אישים שלא הסכימו לקו התוקפני נגד הרצל‪.‬‬
‫אוסישקין שניסה לבנות לעצמו שני מרכזי כוח — ברוסיה ובארץ ישראל (שבה‬
‫שהה כזכור בקיץ ‪ ,)1903‬גילה שנקודת התורפה שלו היא דווקא בציון האמיתית‪:‬‬
‫בארץ ישראל היו רבים שתמכו באוגנדה‪ ,‬ובראשם הארי שבחבורה — אליעזר בן‪-‬‬
‫יהודה‪ ,‬מחדש השפה העברית (ראו להלן)‪ .‬גם הפגיעות בהרצל נדחו ברוב המקרים‬

                                                                            ‫על הסף‪.‬‬
‫הרצל עקב אחר הפעילות נגדו ברוסיה ולמרות מצבו הגופני שהלך והידרדר‬
‫לא התכוון לוותר‪ .‬ב‪ 4-‬בדצמבר ‪ 1903‬כתב ביומנו‪' :‬חברי הוועד הפועל ברוסיה‪,‬‬
‫ובייחוד אוסישקין ויעקבסון‪ ,‬מתקוממים בגלוי‪ .‬הם רוצים להגיש לי אולטימטום‬
‫שאסתלק מאפריקה המזרחית‪ ...‬הם סיגלו לעצמם את כל התכונות הרעות של‬
‫פוליטיקאים מקצועיים‪ .‬אני מגייס נגד טרדנים אלה את המוני העם וכן אסתום‬

                                                       ‫להם את המקורות הכספיים'‪.‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34