Page 45 - ראש בראש לאתר
P. 45

‫על סף מלחמת אחים  ‪43‬‬

‫המדינה היהודית'‪ ,‬אך כפי שיתברר תוך זמן קצר‪ ,‬בעת הבחירות לקונגרס הציוני‬
                                             ‫ה‪ 18-‬היו הישגיה בקלפיות דלים למדי‪.‬‬

‫על ז'בוטינסקי היה להיאבק בשלוש חזיתות בו‪-‬זמנית‪ :‬בחזית הפנימית‬
‫נגד גרוסמן ואנשיו; בחזית הציונית שבה תבע אוטונומיה חלקית לתנועתו‪ ,‬כך‬
‫שלא בכל תחום תהיה כפופה להחלטות המוסדות הציוניים העליונים; ובחזית‬
‫הפוליטית — במאבקו נגד השמאל בהנהגת בן‪-‬גוריון‪ .‬כל אחד מהשניים‪,‬‬
‫ז'בוטינסקי ובן‪-‬גוריון‪ ,‬גייס את כל ה'דביזיות' שעמדו לרשותו במדינות מזרח‬
‫אירופה‪ ,‬לרבות עיתונים ביידיש ובשפות המקומיות‪ .‬הם ניהלו באופן אישי את‬
‫המערכה‪ .‬ההשמצות זרמו בשפע ולא חסרו גם גילויי אלימות‪ .‬באחת מהרצאותיו‬
‫בוורשה הוטלה לעבר בן‪-‬גוריון קופסה ובה חומר חשוד‪ ,‬שהתגלה כחול‪,‬‬
‫וכמעט פגעה בו‪ .‬המקורבים לו טענו שמכאן ועד להשלכת פצצה אמיתית —‬

                                                                        ‫הדרך קצרה‪.‬‬
‫לבן‪-‬גוריון היה יתרון מסוים על ז'בוטינסקי ככל שהמאבק נמשך — לאורך‬
‫שבועות ארוכים‪ .‬הוא פעל והתרוצץ יומם ולילה ברחבי פולין ובמדינות הגובלות‬
‫בה‪ .‬את תפקידו בארץ ישראל — כמזכיר כללי של הסתדרות העובדים — זנח‬
‫למשך כחצי שנה‪ .‬לא כן ז'בוטינסקי‪ .‬הוא היה המנהיג האחד והיחיד של תנועתו‬
‫והיה עליו באותם חודשי מאבק להיעדר ימים ואף שבועות מהזירה העיקרית‪,‬‬
‫פולין‪ .‬בתקופה זו ניתן היה למצאו גם בצ'כוסלובקיה‪ ,‬ברומניה‪ ,‬בגרמניה ובצרפת‪,‬‬
‫מטפל בעניינים דחופים ובעיקר מנסה לשדל אישים בולטים שלא להצטרף אל‬

                                                ‫מאיר גרוסמן ואל חבריו ה'פורשים'‪.‬‬
‫כמקובל בעימות המתמשך הזה כל אחד משני המנהיגים הניצים תקף והשמיץ‬
‫את יריבו בכל המילים האפשריות‪ .‬ההשוואה להיטלר‪ ,‬הדיקטטור האכזרי‪ ,‬הייתה‬
‫בשימוש בשני המחנות‪ .‬התקפות עזות היו גם על ראש המחלקה המדינית של‬
‫הסוכנות היהודית‪ ,‬ד"ר חיים ארלוזורוב‪ ,‬שעסק בעצם אותם הימים בניסיון להוציא‬
‫הון יהודי רב ככל האפשר מגרמניה הנאצית‪ ,‬ובחוגי הרביזיוניסטים הוא סומן‬

                                                                              ‫כ'בוגד'‪.‬‬
‫בן‪-‬גוריון ראה את המלחמה בתנועה הרביזיוניסטית ובעומד בראשה‪,‬‬
‫ז'בוטינסקי‪ ,‬לא רק כדבר נכון כשלעצמו‪ ,‬אלא גם כחלק מתפיסת עולמו‪ ,‬שעל‬
‫תנועת הפועלים הארץ ישראלית ושלוחותיה בעולם לקבל לידן את השלטון‬
‫במערכות הציוניות השונות והתנועה הרביזיוניסטית מהווה איום על כך‪ .‬הוא חזר‬
‫ודיבר כל העת על 'כיבוש הציונות'‪ .‬בהרצאה בוורשה בחודש אפריל ‪ ,1933‬אמר‪:‬‬
‫'אין צורך לדבר על ערך המלחמה לקראת הקונגרס‪ .‬ברור שאנו צריכים לכבוש‬
‫את ההסתדרות הציונית‪ .‬אמרו רבים — לא רק שזה בלתי אפשרי‪ ,‬אלא שזה גם‬
‫לא רצוי‪ ,‬כי אין אנו צריכים להכריח מפלגות אחרות ובעצמנו לא נעשה כלום‪...‬‬
‫לדעתי הדבר [השגת הרוב] אפשרי‪ .‬תנועתנו סובלת (גם בארץ) ובעיקר פה‬
‫[בפולין] משני דברים‪ :‬מפחד הגדולות ומבוז לקטנות‪ .‬לא התרגלנו להיקף‪ .‬כל‬
   40   41   42   43   44   45   46   47   48   49   50