Page 49 - ראש בראש לאתר
P. 49
על סף מלחמת אחים 47
לספסרי הדם ...הופעת אנשינו מעודדת ומעוררת גאווה .הרצאותי בערי השדה
זוכות לתשואות .נוכל להם'.
ככל שחלפו השבועות עד לבחירות — גבר המתח .ז'בוטינסקי הציע לדחות את
הבחירות עד שיירגעו הרוחות — ובן-גוריון סירב .סקרים מוקדמים לא היו בימים
ההם וניתן היה רק לחוש בדעת הקהל הציונית לאיזה כיוון נוטות הרוחות .כל
צד האמין בניצחון גדול שלו ,ובן-גוריון הוא שצדק .סיעת העבודה קיבלה בפולין
למעלה מ 44-אחוזים מהצירים לקונגרס והרביזיוניסטים השתרכו הרחק מאחור.
גם מארצות אחרות הגיעו בשורות טובות לבן-גוריון :בארצות הברית — תמיכה
של יותר מ 50-אחוזים בסיעת העבודה ,ובארץ ישראל — כ 70-אחוזים .כשסוכמו
תוצאות הבחירות ברחבי העולם היהודי ,הוברר עד כמה גדול היה ניצחונו של בן-
גוריון :סיעת העבודה שלטה על 44אחוזים מצירי הקונגרס ה 18-בהשוואה ל29-
אחוזים בבחירות לקונגרס ה 17-והרביזיוניסטים — על 16אחוזים בלבד לעומת 21
אחוזים בקונגרס הקודם .בן-גוריון היה המנצח הגדול של מערכת הבחירות הזו
והחלה נסיקתו אל עבר המנהיגות הבכירה בתנועה הציונית ובארץ ישראל.
בקונגרס הציוני ה 18-שנערך בפראג באוגוסט 1933חל 'מהפך' היסטורי:
תנועת העבודה היא שהרכיבה ,לראשונה ,את ההנהלה .משה שרתוק ,עוזרו הראשי
של ארלוזורוב ,נבחר למחליפו בראש המחלקה המדינית; על נושאי הכספים
הופקד אליעזר קפלן ,מראשי מפא"י .בן-גוריון סירב בשלב זה לקבל על עצמו
תפקיד ביצועי והסתפק בחברות בהנהלה ובסיוע לשרתוק .בעת ההיא הוא עדיין
חשב שתפקידו כמזכיר כללי של ההסתדרות חשוב יותר .תוך שנתיים ישנה את
דעתו וייכנס להנהלה בתפקיד יושב הראש .השלישיה הזו — בן-גוריון ,שרתוק
וקפלן — תוביל את היישוב היהודי בארץ ישראל ואת התנועה הציונית עד להקמת
מדינת ישראל ואף לאחר מכן.
בקונגרס עצמו חגגו בן-גוריון וסיעת הפועלים את ניצחונם .מול הישגם ,עם
כמעט מחצית מהצירים ,ניצבה הסיעה הרביזיוניסטית המוקטנת .ברקע האפיל על
הכול רצח ארלוזורוב .יתר על כן ,הקונגרס קיבל החלטה לשלוח ועדת חקירה
לארץ ישראל כדי לבדוק את הסיבות לאלימות המתגברת ביישוב .אצבע מאשימה,
אף מבלי שהדבר נאמר במפורש ,הופנתה לעבר הרביזיוניסטים.
ובחזרה לארץ ישראל .רצח ארלוזורוב גרם לטראומה קשה בכל חוגי היישוב.
העיתונים של שני המחנות הביאו פרטים הנוחים להם ועוינים לצד שכנגד.
עמודי חזית העם ובמידה מסוימת גם עמודי דואר היום מלאו ידיעות ,מאמרים
וספקולציות ,שהוכיחו כי מדובר ב'עלילת דם' מתוכננת של מחנה השמאל נגד
הרביזיוניסטים .דבר היה מעט יותר זהיר ,אך מדי פעם התפרץ אף הוא .בימים
ובחודשים שלאחר הרצח ליווה העיתון את הלווייתו של ארלוזורוב ,את מעצרם
של שלושת חברי 'ברית הבריונים' שנחשדו ברצח או בהטפה לו ואת משפטו
המתוקשר של סטבסקי שהחל בראשית ( 1934אחימאיר זוכה אך נדון ל 21-חודשי