Page 51 - ראש בראש לאתר
P. 51
על סף מלחמת אחים 49
ב'הגנה' ,שהייתה תחת פיקוח 'המוסדות הלאומיים' — הוועד הלאומי והסוכנות
היהודית ,ואילו התנועה הרביזיוניסטית תמכה ב'הגנה הלאומית' ,או ארגון ב' כפי
שנקרא ,שתוך מספר שנים יהפוך לאצ"ל .כשהחלה במהלך שנת 1934ההעפלה —
עלייה שלא ברשות הבריטים — היא נערכה בו-זמנית בשני המחנות :את ספינת
המעפילים הראשונה ארגנו אנשי ה'הגנה' והקיבוצים; את הספינה השנייה —
פעילי התנועה הרביזיוניסטית .עד תחילת מלחמת העולם השנייה התנהלה תחרות
בין המחנות גם בתחום סודי ורגיש זה.
כאמור ,אחימאיר ורוזנבלט שוחררו מאשמת רצח ארלוזורוב וסטבסקי נותר
הנאשם היחיד .נאשמים אחרים ברצח לא נתגלו .בסופו של משפט ממושך הוא
נדון למוות ,פסק דין שגרם לסערת רוחות מחודשת בארץ .דבר המשיך להוביל
קו מתון .זלמן רובשוב (שזר) ,מי שיהיה לאחר 30שנה נשיא המדינה ,חזה חזות
קשה למפא"י אם תתמוך בעקשנות בביצוע גזר דין המוות ,שכן הדבר יפגע בה
אנושות הן בארץ והן בתפוצות' .היהודי הפשוט לא יסלח לנו את הכתם הזה' ,קרא
בהתרגשות' .מפלגת פועלי ארץ ישראל — יימחק שמה מעל פני ארץ ישראל ולא
ייזכר עוד .לא ירצו לשמוע את חברינו בשום אסיפה ,לא יבחרו בהם לשום מוסד
כללי'.
דברים אלה קוממו את בן-גוריון שהגיב בקריאת ביניים' :אני פוסל בתוקף
את ה"נבואה" השחורה הזו ,שאין לה כל יסוד!' .בן-גוריון ,בניגוד לכמה מחבריו
להנהגה סירב להפעיל רק אמצעים 'חלביים' .לדעתו ,על אלימות של הימין
יש להשיב במידה כנגד מידה .וכלשונו' :יש סכנות שעליהן אפשר להתגבר רק
באמצעים שבהם אוחז הצד ה ְמ ַסֶּכן .אין לך דבר מגוחך יותר ופושע יותר מאשר
להילחם באמצעים קונסטיטוציוניים נגד כוח ,שכולו אנטי-קונסטיטוציוני.
במלחמה שלנו עם בית"ר אי אפשר להסתפק באמצעים של הטפת מוסר וצריך
להעמיד נגדו כוח מאורגן משלנו'.
לעזרתם של רובשוב וחבריו בא בית המשפט העליון .ב 20-ביולי 1934הוא
שחרר את סטבסקי ,אף שהכיר באשמתו ,אלא שלפי החוק הנהוג בארץ נדרשה
עדות מסייעת לעדותה של אלמנת הנרצח ,סימה ארלוזורוב ,וזו לא הייתה.
הרביזיוניסטים חגגו ודבר נאחז בפיסקה שהאשמה נותרה בעינה.
מעניינת התייחסותו של בן-גוריון לשחרור סטבסקי .בישיבת מרכז מפא"י
ביום השחרור הוא פתח ואמר' :לחברים אחדים ישנה הרגשה ,שפסק הדין הוא
גורם מדכא ,כי מתנגדינו ינצלו אותו במלחמה נגדנו ויערכו עכשיו מסע ניצחון
של סטבסקי-רוזנבלט בכל העולם ,שיהיה מכוון נגד "מעלילי הדם"' .בן-גוריון
המשיך ואמר כי דעתו לא השתנתה :הרצח נבע ממערכת שנאה ומחינוך 'בריוני'
(רמז עבה ל'ברית הבריונים' הרביזיוניסטית) .הוא הבהיר' :אנחנו מקבלים את פסק
הדין הקובע כי הנאשמים הם הרוצחים ...עתה רואים אנו את עיקר מלחמתנו נגד
הבריונות המחנכת לרצח ונגביר את המלחמה הזאת בכוחות מאומצים .אין לנו
