Page 60 - ראש בראש לאתר
P. 60
58ראש בראש
הראשית הייתה' :הושג השלום בציונות' .בכותרת המשנה הופיעו שלוש מילים
ללא המשך בידיעה עצמה' :קביעת יחסי עבודה' .למחרת ,במאמר מערכת בחתימת
מ.כ .נשמעה מעין צפירת הרגעה ,לאחר תקופה ארוכה של מתח והתנגשויות:
'פעמים היה נדמה לנו כי אנו עומדים על עברי פי פחת וכי ,עם התחדדות היחסים
בין המפלגות הגדלה והולכת ,הולכת גם הסכנה ומתעמקת יותר ויותר .חשנו
כאילו בא והתרגש עלינו אסון ...אי אפשר היה לנשום עוד ...שיתוק של אימה אחז
בכולנו למראה התפרצות היצרים'.
את 'הסכמי לונדון' הכתיר העיתון בכותרת 'ראשית השלום' וראה בו 'קרן אור
על אפלת חיי צבורנו' .גם הארץ יצא בכותרת ראשית שבמרכזה עמדה המילה
'שלום'' :שלום בין האכסקוטיבה [ההנהלה הציונית] והצה"ר' .עורך העיתון ,ד"ר
משה גליקסון ,כתב' :ההסכם ,שנחתם בלונדון על ידי ה"ה [קיצור מקובל בימים
ההם למילה האדונים] בן-גוריון וז'בוטינסקי ,ראוי בלי ספק להתקבל בקורת
רוח מצד הצבוריות הציונית .יש בו כדי לרסן במקצת את היצרים המפלגתיים
שהשתוללו ועברו זה מכבר על כל המנהגים והנמוסים של חברה תרבותית'.
ההסכם מבטיח ,המשיך עורך הארץ' ,למנוע לפחות הישנות שערוריות מבישות,
כדוגמת השערוריות שהיינו עדים להן בחודשים האחרונים' .זאת ,כמובן ,אם שני
הצדדים ידאגו לשמור על עיקרי ההסכם ולהוציאו אל הפועל.
עיתון התנועה הרביזיוניסטית בארץ ישראל ,הירדן ,היה מאופק מאוד בתגובתו
הראשונה .כותרת גדולה ,אך לא ראשית ,בישרה' :הסכם בין ההנהלה הציונית
והצה"ר' .כותרת המשנה ידעה לספר כי הושגו 'הבטחות למנוע העללה ,דיבות,
ידיעות שקר ומלשינות' .הכותרת הראשית של העיתון עסקה בנושא אחר' :הישוב
דורש פה אחד :ועדת חקירה ניטרלית לפוגרום חיפה' — בהמשך להתנגשויות
החמורות בין שמאל לימין שהיו בעיר הכרמל בימים הקודמים.
בגיליונות הבאים של הירדן אובחנה מגמה קבועה :לצמצם ככל האפשר את
המידע על מה שהוחלט בלונדון .ואין פלא בדבר :בחוגי התנועה הרביזיוניסטית
והסתדרות העובדים הלאומית הקשורה אליה שררה אי נחת מההסכמים ,אך זו
ניכרה רק מתחת לפני השטח והייתה יותר בצד הרדיקלי-מקסימליסטי של
התנועה .ז'בוטינסקי כפה למעשה את דעתו .הוא שלח מכתב למוסדות תנועתו
בארץ ,הביא בפניהם את עיקרי ההסכמים וציין כי הם יובאו לאישור במוסדות
העליונים של התנועה .בוועידה העולמית ה 6-של ברית הצה"ר שהתכנסה
בקרקוב ,פולין ,בינואר 1935אושרו עקרונות ההסכמים ברוב גדול ורק הצירים
מארץ ישראל הצביעו נגד.
בתנועת הפועלים הארץ ישראלית לא היה מנהיג אחד שיכול היה לכפות את
דעתו .בוודאי לא בן-גוריון בעת ההיא' .הסכמי לונדון' שהשיג בן-גוריון עוררו
התנגדות ניכרת במפלגתו ,מפא"י .צעדו נתפס כ'וותרני' ולא הובן בחוגים רבים
בתנועת העבודה .ברל כצנלסון ודבר התגייסו לעזרתו ,אך בה בעת נתנו מקום
