Page 85 - ראש בראש לאתר
P. 85
רוקח נגד שלוש 83
מצב עגום זה ,יש לדעת העיתון להפעיל 'תבונה עירונית' עילאית ולחפש פשרה
והקמת קואליציה עירונית של שני הגושים .מן הדברים קשה להבין אם העיתון
ממליץ ששלוש יישאר בתפקידו וישתדל להקים קואליציה רחבה ,או שיוחזר
ההסדר הקודם של שני ממלאי מקום לראש העירייה ,ללא ראש עיר מכהן' ,עד
יעבור זעם'.
לעומתם המשיכו שני הצדדים להתחפר בעמדותיהם הידועות :השמאל עמד
על דעתו שההצבעה הייתה דמוקרטית ויש להעניק למנצח מנדט לשלוט ,והימין
טען כי ההצבעה תהרוס את תל אביב ,היא מבוססת על רוב מקרי וגם המועמד
שאושר הוא 'מקרי' ,נטול רמה אישית הנדרשת מראש העיר הגדולה ביותר בארץ
ו'העיר העברית הראשונה' בעולם ,כפי שכונתה תל אביב בימים ההם.
אנשי סיעת הפועלים ותומכיו של שלוש לא הסתירו את החשש ,כי 'הגוש'
זומם לבטל את ההחלטה באמצעות השלטון הבריטי .כתב דבר ב 26-באוקטובר:
'חזיון מחפיר בחיי הישוב — הריצה הזאת אל השלטון למען ישים לאל את החלטת
ה רוב במוסד עברי-ישובי אוטונומי ויעזור למיעוט להשתלט על המוסד'
(הפיזורים — במקור) .כותב המאמר הביע את התקווה שהשלטון הבריטי לא ייגרר
למניפולציה מכוערת כזו ,וכלשון העיתון הוא בוודאי 'לא יבחר לעשות צעד בלתי
נוח ובלתי נאה — לשמש מסייע בידי מחרחרי ריב ולחתור תחת קיום המועצה
התל אביבית'.
שני הצדדים גייסו אנשי שם שתמכו במועמד שנבחר ובמועמד שנכשל,
אך לא ויתר על התפקיד .בהבוקר הובאו שתי חוות דעת של אזרחים ותיקים
ומכובדים במיוחד — זאב גלוסקין ,מוותיקי היישוב ומי שהיה מנהל 'כרמל מזרחי'
וי"ח רבניצקי ,שותפו של ביאליק לכמה וכמה יצירות מופת ,כגון 'ספר האגדה'.
הם דיברו בשבחו של רוקח ,שלמיטב ידיעתם מאיר דיזנגוף ראה בו את יורשו.
מן העבר השני ,על משה שלוש קם להגן דודו ,יעקב שלוש ,אחד משישים
מייסדי תל אביב .הוא התבטא שלא היה מתערב בוויכוח אילולא הושפל אחיינו
ואילו דמותו של רוקח זכתה בכמה מקומות לרימום ולהאדרה שאין להם הצדקה.
הוא גילה שלפני הבחירות האחרונות התלבט דיזנגוף אם להמשיך בתפקידו או
לפרוש מהחיים הציבוריים בשל מחלתו .יעקב שלוש הגיע לביתו יחד עם כמה
ממייסדי תל אביב ,כמו עקיבא אריה וייס ,יצחק חיותמן ,ד"ר י"ל מטמון-כהן ודוד
סמילנסקי והבאים הפצירו בדיזנגוף להמשיך ולשאת בעול .לדבריו ,אמר להם
דיזנגוף את הדברים האלה' :החיים בעיריה הזו נמאסו עלי זה מכבר .אל תחשבו
שאיני רוצה ללכת לבחירותִּ .ת ָּקרע ידי אם אני ממאן להכנס לעיריה ,אבל רוקח
ממרר את חיי ואיני יכול לשאתו עוד'.
