Page 94 - ראש בראש לאתר
P. 94
92ראש בראש
במספר 40אלף עותקים ,אולם ניתן להתייחס לנתון זה בזהירות ,וקרוב לוודאי
שמוזס ביקש להאדיר בדרך זו את נזקי הפרישה של קרליבך וחבריו.
לכאורה ,הכול זרם למישרין במערכת ידיעות אחרונות במהלך שנות הארבעים:
זה היה עיתון מצליח מבחינה עיתונאית וכלכלית .קרליבך נחשב לעורך-אמן
ולכתב מחונן ,ורבבות ציפו למאמריו היומיים הקצרים על ענייני דיומא ,לדיווחיו
המפורטים מחוץ לארץ ,ועוד יותר מכך למאמרו השבועי שהופיע בימי שישי —
תחת החתימה ר' איפכא מסתברא (ארמית .בעברית :ההפך מסתבר) .במאמרים
אלה מיצב קרליבך את עצמו כאחד המרכזיים שבעיתונאי אותו דור.
קרליבך היה ,נוסף על כתיבתו הפובליציסטית ,גם עיתונאי שטח .קוראי
המחצית השנייה של שנות הארבעים זכרו עוד שנים רבות את דיווחיו מהודו
ובעיקר את דיווחיו העסיסיים מעצרת האו"ם בשלהי ,1947זו שקיבלה את
ההחלטה ההיסטורית על חלוקת ארץ ישראל ב 29-בנובמבר .1947דיווחים אלה,
כפי שיסופר בהמשך ,הם שהביאו ל'פיצוץ הגדול' ,לפרישה ההמונית מידיעות
אחרונות ולהקמת מעריב.
לצידו של קרליבך פעלה בידיעות אחרונות חבורה של עיתונאים ,רובם יוצאי
עיתוני הימין שכמה מהם אף המשיכו לעבוד בהם .ביניהם היו שלום רוזנפלד,
שמואל שניצר ,ד"ר דוד לאזר ודוד גלעדי .הקבוצה הזו ,בהתאם לעדויות מאוחרות
של חבריה ,חשה שלא בנוח בידיעות אחרונות .המו"ל ,יהודה מוזס ,נהג להתערב
בתוכן העיתון ,בעיקר בכל הקשור לידיעות כלכליות .מנהל הדפוס חיים קוכמן,
שפרש מידיעות אחרונות ועבר למעריב בפברואר ,1948גילה זמן קצר לאחר
ה'פּוטש'' :מר [יהודה] מוזס נתן פקודה לשלוח לביתו ולמשרדו כל בוקר את
הגהות הדפוס של המאמרים שלא בידיעת המערכת ושלא בהסכמתה ,ואחר כך
היה נותן בטלפון פקודות ,מה להוציא ומה לשנות… זה היה מקור לחיכוכים
מתמידים… צריך הייתי להוציא כל דבר הקשור במישרין ובעקיפין בביקורת על
נותני מודעות…'.
העיתונאי דוד גלעדי חידד את מהות החיכוכים בין קבוצת העיתונאים הבכירים
בעיתון לבין המו"ל' :מעולם לא הייתה הרמוניה בין המערכת ומר מוזס .החיכוכים
פרצו מפני שהעיתונאי כותב לפי מצפונו ,ואילו אנחנו קיבלנו הוראות על מה
לכתוב ועל מה לא לכתוב .היו הוראות מתמידות בקשר לשמאל וימין… הייתה
הוראה מתמדת לא להזכיר לטובה את שמותיהם של אישים ידועים ביישוב כגון
שמו של מר שנקר [הבעלים של מפעל לודז'יה ונשיא התאחדות בעלי התעשייה]
ושמו של מר הופיין [מנכ"ל בנק אפ"ק ,קודמו של בנק לאומי] מפני שהיו למר
מוזס חיכוכים אישיים עמהם… ההתערבויות כולן נבעו מאינטרסים אישיים
ומסחריים של המו"ל'.
