Page 115 - בחזית העורף / משה נאור
P. 115

‫פרק שלישי‬

‫מתפיסות היסוד שהתבססו עליה השלטון המקומי היהודי בארץ ישראל בכלל‬
‫ומועצת עיריית תל אביב בפרט‪ .‬הכוונה היא לתפיסה אזרחית של הדאגה לפרט תוך‬
‫שמירה על רכושו ועל חייו באמצעות הידוק יחסי שיתוף הפעולה בין העירייה ובין‬

                                                                ‫הממשל הבריטי‪.‬‬
‫פרשת מעצרו של ישראל רוקח המחישה במיוחד את הכפילות שהייתה קיימת‬
‫בתקופת המנדט ביחסי הממשל הבריטי ומועצת עיריית תל אביב‪ .‬לרוב ביקשו שני‬
‫הצדדים לחזק את קשרי העבודה ושיתוף הפעולה שהיו קיימים ביניהם‪ .‬מועצת‬
‫עיריית תל אביב ביקשה לקדם את מעמדה העצמאי ולחזק את כוחה הפוליטי כמרכז‬
‫שלטון יהודי‪ .‬בזכות היותה של תל אביב עיר עברית ולא עיר מעורבת התאפשרה‬
‫יצירתו של מוקד כוח פוליטי יהודי עצמאי‪ ,‬בראשות החוגים האזרחיים )להבדיל‬
‫מחולשתם הפוליטית במנגנוני המוסדות הלאומיים(‪ ,‬שניכרה בהם שליטת מפא"י‪.‬‬
‫שליטת החוגים האזרחיים במועצת עיריית תל אביב לא הייתה ייחודית‪ ,‬היא אפיינה‬
‫את שליטת הקואליציה של מפלגת האיחוד האזרחי )שנוסדה בשנת ‪ (1941‬ושל‬
‫קבוצות אינטרס כלכליות שייצגו את המעמד הבינוני בחברה היישובית )כגון‬
‫התאחדות בעלי הבתים‪ ,‬התאחדות האיכרים‪ ,‬התאחדות בעלי התעשייה ולשכת‬

                  ‫המסחר( בשלטון המקומי‪ ,‬שיוצג בידי חבר המועצות המקומיות‪8.‬‬
‫ייחודו של מוקד הכוח העצמאי שהתפתח בשלטון המקומי יצר עימות פוליטי‬
‫פנימי בתוך היישוב‪ .‬לעומת הגישה הקולקטיבסטית של תנועת הפועלים‪ ,‬חיזוקו של‬
‫המגזר הפועלי‪ ,‬רעיון הסוציאליזם הקונסטרוקטיבי של מפא"י והעמדת ההתיישבות‬
‫החקלאית וההון הלאומי במרכז העשייה הציונית; הציבו החוגים האזרחיים‬
‫אידאולוגיה ודרך שונות לבניית אומה‪ .‬במרכזה ניצבו ההון הפרטי‪ ,‬המגזר האזרחי‬
‫כמעמד המאגד את המגזר העצמאי ובעלי המקצועות החופשיים במשק‪ ,‬את‬
‫ההתיישבות העירונית ויזמתו של היחיד וכן התארגנות פוליטית המתבססת על שיתוף‬
‫אינטרסים לעומת אידאלים קולקטיביים והנתונה להשפעות הליברליזם הפוליטי‬
‫והכלכלי‪ 9.‬מועצת עיריית תל אביב הייתה מוקד כוח פוליטי‪ ,‬שחשיבותו נבעה לא רק‬
‫משליטתה על המרכז הכלכלי והדמוגרפי המרכזי של היישוב‪ ,‬אלא גם מיכולתה‬
‫לשלב בין עשייה עירונית ובין קידום הרעיון הלאומי‪ .‬בכך הציבה חלופה אידאולוגית‬

                                            ‫ופוליטית לדרכה של תנועת הפועלים‪.‬‬
‫להגברת כוחה הפוליטי‪ ,‬ובעיקר להדגשת מעמדה הציבורי של מועצת העירייה‬
‫ביישוב בכללו‪ ,‬תרמו גם אישיותם הציבורית ומשקלם הפוליטי של אחדים מחבריה‪,‬‬
‫שמילאו בתקופת המנדט‪ ,‬מלבד היותם חברי מועצת העירייה‪ ,‬גם תפקידים ציבוריים‬
‫במוסדות הלאומיים ובהסתדרות העובדים הכללית‪ .‬כמה מהם עשו זאת גם בניהול‬

‫‪ 8‬על הקמת האיחוד האזרחי ראו‪ :‬שמואל דותן‪" ,‬המערכת הפוליטית הפנימית ביישוב היהודי‪,‬‬
                                  ‫‪ ,"1945-1939‬ליסק‪ ,‬תולדות היישוב היהודי‪ ,‬עמ' ‪.485-484‬‬
                                              ‫‪ 9‬הורובץ וליסק‪ ,‬מיישוב למדינה‪ ,‬עמ' ‪.216 ,192‬‬

                                                                            ‫‪108‬‬
   110   111   112   113   114   115   116   117   118   119   120