Page 116 - בחזית העורף / משה נאור

‫"בגוף ובממון"‪ :‬מימון המאמץ המלחמתי‬

‫ההתגייסות לטובת המאמץ המלחמתי‪ .‬מבין הדמויות הבולטות במועצת העירייה‬
‫השישית‪ ,‬ששילבו בין פעילות ציבורית ופוליטית מתוקף חברותם במוסדות לאומיים‬
‫ומקומיים‪ ,‬אפשר לציין את יוסף שפרינצק‪ ,‬ממייסדי מפא"י‪ ,‬מזכיר הסתדרות‬
‫העובדים הכללית‪ ,‬נשיא הוועד הפועל הציוני ולאחר הקמת המדינה מי ששימש יושב‬
‫ראש מועצת המדינה; אליעזר פרלסון )פרי(‪ ,‬חבר מפא"י אשר היה בתקופת המלחמה‬
‫המפקח על המזונות‪ ,‬ובתחילת שנת ‪ 1949‬מונה לתפקיד מנכ"ל משרד הביטחון;‬
‫פליקס רונזבליט )פנחס רוזן(‪ ,‬מראשי מפלגת עלייה חדשה ושר המשפטים הראשון‬
‫בממשלת ישראל; פרץ נפתלי‪ ,‬חבר הוועד הפועל של הסתדרות העובדים הכללית‬
‫ומי שהיה קודם לעלייתו לארץ ישראל בשנת ‪ 1933‬מהוגי רעיון הדמוקרטיה‬
‫הכלכלית; ואברהם זברסקי‪ ,‬מראשי משק העובדים‪ ,‬שמונה באוקטובר ‪ 1947‬לגזבר‬
‫מחלקת הביטחון של הסוכנות היהודית‪ ,‬ועם הקמתו של משרד הביטחון עמד בראש‬

‫אגף הכספים שלו‪.‬‬
‫בעיני ראשי תנועת הפועלים הייתה מועצת עיריית תל אביב גורם שבלם את‬
‫התפתחות תנועת הפועלים ואת הרחבת השפעתה הפוליטית‪ 10.‬יתרה מזאת‪ ,‬על פי‬
‫גישתם‪ ,‬מקורה של שליטת החוגים האזרחיים בשלטון המקומי הייתה נעוצה בחוקת‬
‫בחירות שקבע הממשל הבריטי‪ ,‬ולא זו בלבד אלא שמושל המחוז הבריטי היה זה‬
‫שמינה את רוקח לתפקיד ראש העירייה בשנת ‪ 1936‬לאחר מותו של מאיר דיזנגוף‪11.‬‬
‫משום כך הוצג השלטון המקומי כמי ששיתף פעולה עם הממשל המנדטורי‪ ,‬ואילו‬
‫הממשל המנדטורי תואר כמי שפעל לסייע לחיזוק מעמד מועצת עיריית תל אביב‬
‫והשלטון המקומי כמוקד כוח חלופי להנהלת הסוכנות היהודית‪ 12.‬על כן יכלה‬
‫עיריית תל אביב – כעירייה עצמאית של הריכוז היהודי העיקרי – לשלב בין‬
‫קידום תפיסה אזרחית ובין חיזוק הרעיון הלאומי‪ ,‬אולם כאשר נוצרה סתירה בין‬
‫שני התחומים‪ ,‬הלאומי והאזרחי‪ ,‬נקלעה העירייה למשבר חמור‪ .‬כך קרה באוגוסט‬

‫‪.1947‬‬
‫כל עוד פעלו רוקח ומועצת עיריית תל אביב לקידום מעמדה העצמאי של העירייה‬
‫בניהול ענייניה האזרחיים של העיר הם זכו לתמיכת הממשל הבריטי‪ ,‬אך משסטה‬
‫ראש עיריית תל אביב מתפקידו האזרחי והשתתף בעידוד המאבק הלאומי היה שיתוף‬
‫הפעולה בין העירייה ובין הממשל הבריטי להתנגשות פוליטית‪ .‬לשיתוף הפעולה בין‬
‫השלטון המנדטורי ובין מועצת העירייה היה גם ממד מעמדי‪ .‬המשטר הקולוניאלי‬
‫הבריטי‪ ,‬כמו שתיאר זאת הסוציולוג רונן שמיר‪ ,‬היה גורם שלטוני ששיתוף הפעולה‬

‫מערכות פועלי תל אביב יפו‪ ,‬עמ' ‪.11-9‬‬ ‫‪10‬‬
‫בנושא זה ועל הבחירות למועצת עיריית תל אביב השישית ראו‪ :‬שביט וביגר‪ ,‬משכונות לעיר‪,‬‬ ‫‪11‬‬

‫עמ' ‪ ;176-173‬שילוח‪ ,‬מרכז הולך ונעלם‪ ,‬עמ' ‪.153-135‬‬ ‫‪12‬‬
‫סלוצקי‪ ,‬ספר תולדות ההגנה‪ ,‬עמ' ‪.1209‬‬

‫‪109‬‬