Page 167 - בחזית העורף / משה נאור

‫פרק רביעי‬

‫שלום מפצועים לבני משפחותיהם‪ .‬מלבד זה‪ ,‬פנה מגן דוד אדום בקריאה לציבור‬
‫לתרום דם‪ .‬בתי החולים היו מוקד למפגש בין העורף לחזית‪ ,‬בין האזרח ובין החייל‪,‬‬
‫והם שימשו גם מודד לבחינת תגובת החברה על הקרבן שנדרש ממנה‪ .‬החשש מפני‬
‫התערערות המורל לנוכח ממדי האבדן והשכול ומשמעות המפגש בבית החולים בין‬
‫העורף לחזית‪ ,‬עולה מדוח בית החולים העירוני בתל אביב‪ ,‬שנכתב בו על התנהגותם‬

‫של הפצועים‪:‬‬

‫התנהגותם היתה מופתית בלא יוצא מן הכלל‪ ,‬גם של החיילים וגם של‬
‫האוכלוסייה האזרחית‪ .‬לעתים קרובות הובעה הדעה‪ ,‬שפרימיטיביות מסוימת‬
‫דרושה כדי לשאת פצעי מלחמה‪ .‬דעתנו אינה כך‪ .‬ברי לנו כי הכושר לסבול‬
‫פצעי מלחמה קשור קשר אמיץ עם רוח הקרב של איש הצבא‪ .‬התנהגותו של‬

‫חייל בבית החולים היא ההמשך הישר של התנהגותו בקרב‪52.‬‬

‫בין ‪ 30‬בנובמבר ‪ 1947‬ל‪ 10-‬במארס ‪ ,1949‬עם סיומו של מבצע "עובדה"‪ ,‬נפלו‬
‫‪ 5,682‬איש ואישה‪ ,‬שהם כאחוז אחד מכלל האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל‪ .‬מבין‬
‫הנופלים היו ‪ 1,162‬אזרחים‪ ,‬שהיו ‪ 20‬אחוזים בערך מכלל החללים במלחמת‬
‫העצמאות‪ 53.‬מבין החללים האזרחים בלט חלקן של הנשים‪ .‬מן המגויסים נפלו ‪108‬‬
‫נשים‪ ,‬ומן האזרחים נהרגו ‪ 362‬נשים‪ 54.‬מספרם של האזרחים תושבי תל אביב אשר‬
‫נהרגו במלחמת העצמאות בפעולות לחימה בחזית העיר ובפעולות צבאיות שנערכו‬
‫ביישובים אחרים ובמערכה על הדרכים היה ‪ 272‬הרוגים‪ .‬על אף סתירות ואי‪-‬דיוקים‬
‫בכמה מנתוני ההרוגים‪ ,‬המבוססים על רשימת חללי העיר תל אביב ופרווריה אשר‬
‫הובאו לקבורה בבית הקברות בנחלת יצחק‪ ,‬ואף שנתונים אלו מתייחסים גם לאזרחים‬
‫אשר נהרגו בלחימה מחוץ לעיר תל אביב‪ ,‬יש בהם כדי לסייע בהבנת ממדי הפגיעה‬

‫באוכלוסייה בתקופת המלחמה‪.‬‬
‫מתחילת המלחמה עד ראשית חודש מאי ‪ 1948‬הובאו לקבורה בבית הקברות‬
‫בנחלת יצחק ‪ 116‬אזרחים מתושבי תל אביב ופרווריה שנהרגו בלחימה‪ .‬בתקופה זו‬
‫נרשם גם מספר ההרוגים החודשי הגדול ביותר )‪ 29‬חללים( בחודש הראשון‬
‫למלחמה‪ ,‬עוד לפני שהתבררה מהותם של האירועים כתחילתה של מלחמה‪ .‬מאז‬
‫עד חודש מאי ‪ 1948‬לא נרשמו הבדלים ניכרים במספר ההרוגים האזרחים בין‬
‫חודש לחודש‪ ,‬שהיה ‪ 18‬אזרחים הרוגים בממוצע מדי חודש‪ .‬מלבד ההרוגים‬
‫האזרחים נהרגו מבין תושבי תל אביב ופרווריה מסוף נובמבר ‪ 1947‬עד תחילת‬

‫מרכוס ואחרים‪ ,‬בית החולים העירוני‪.‬‬ ‫‪52‬‬
‫‪53‬‬
‫סיון‪ ,‬דור תש"ח‪ ,‬עמ' ‪ .23-17‬זהבה אוסטפלד מציינת כי בין דצמבר ‪ 1947‬ליולי ‪ 1949‬נפלו‬
‫‪54‬‬
‫‪ 4,741‬חיילים‪ .‬ההערכה המובאת בספרה היא כי עד ‪ ,10.3.1949‬כלומר עד סיום מבצע עובדה‬
‫נהרגו כ‪ 4,700-‬חיילים‪ .‬אוסטפלד‪ ,‬צבא נולד‪ ,‬עמ' ‪.827‬‬

‫סיון‪ ,‬דור תש"ח‪ ,‬עמ' ‪.41-35‬‬

‫‪160‬‬