Page 171 - בחזית העורף / משה נאור

‫פרק רביעי‬

‫חלמו אפילו על מקלט והצורך לרדת למקלט בחינת הצלת נפשות‪ .‬החלונות‬
‫ובהם חלונות הראוה של עסקים ומפעלים המכנסים בתחומיהם המוני אדם היו‬
‫בלתי מוגנים והאור בלילות בקע מבעד לחלונות למרחקים למרות צו‬

‫ההאפלה‪ .‬העיר היתה בימים הראשונים שרויה באוירת שאננות מדהימה‪64.‬‬

‫את שאננות הציבור בשבוע הראשון להפצצות האוויריות הציג בן‪-‬גוריון כעדות‬
‫ליכולת עמידתו במלחמה‪ .‬חששו של בן‪-‬גוריון מפני התקיפות האוויריות העלולות‬
‫להוביל לפגיעה במורל העורף ולערעור יכולת העמידה של האוכלוסייה והשתתפותה‬
‫במאמץ המלחמתי יצר את המשוואה בין לונדון לתל אביב ובין ה"בליץ" הגרמני‬
‫לתקיפות מצד המצרים‪ .‬ב‪ 3-‬ביוני ‪ ,1948‬לאחר הפצצת משרדי המטה הכללי ברמת‬
‫גן והפצצת תל אביב‪ ,‬כתב בן‪-‬גוריון ביומנו‪ ,‬בהתייחסו לקרב האווירי שהתנהל מעל‬
‫שמי תל אביב‪" :‬לפנות ערב זכתה תל‪-‬אביב לראות מה שמגיע לה על אומץ רוחה‬
‫וקור רוחה בימי 'הבליץ' המצרי האלה‪ :‬אוירון קרב שלנו מוריד מפציץ בריטי‪-‬מצרי‬
‫בשמי ת"א"‪ 65.‬במקרה זה‪ ,‬אך גם בקשר לתהליך ההתגייסות‪ ,‬בחרה הנהגת היישוב –‬
‫בראשותו של בן‪-‬גוריון – להזכיר את יכולת העמידה של האזרחים הבריטים לנוכח‬
‫ה"בליץ" הגרמני ואת התגייסות החברה הרוסית והקרבתה ב"מלחמה הפטריוטית‬
‫הגדולה" כדוגמאות ראויות להתנהלותה ולהתנהגותה של חברה במלחמה‪ .‬כך למשל‬
‫בישיבת מועצת המדינה הזמנית שהתקיימה ב‪ 19-‬במאי ‪ 1948‬הזכיר בן‪-‬גוריון את‬

‫התנסותו מימי מלחמת העולם השנייה‪:‬‬

‫השלטון באויר נמצא בידי האויב‪ .‬מה פירוש הדבר לגבי ת"א‪ ,‬יודע כל אחד‬
‫מהמסובים כאן‪ .‬יש לנו יסוד להניח שמצב זה לא יימשך זמן רב; לצערי לא‬
‫אוכל לקבוע את התאריך‪ .‬השלטון באויר נותן יתרון רב לאויב‪ ,‬אבל ציבורנו‬
‫לא נפחד‪ .‬הישוב אינו זקוק למחמאות‪ ,‬אך אי אפשר שלא לציין את עמידתו‬
‫הנהדרת‪ .‬עלי עבר הבליץ הנאצי בלונדון והשתוממתי על הגבורה העליונה‬
‫שגילו אנשי לונדון בימי אימה וזוועה של הרעשה אוירית בלתי פוסקת‪ .‬אנשי‬
‫ישובנו אינם נופלים מאנשי לונדון‪ .‬אני חייב לומר‪ ,‬שעם כל אמונתי העמוקה‬

‫בישוב הופתעתי למראה השליטה העצמית שמגלה ציבורינו בימים אלה‪66.‬‬

‫לתחושת הדאגה מפני השלכות הפגיעה הצבאית בעורף תרמה העובדה שהתקיפות‬
‫האוויריות מצד מצרים התנהלו באותה עת כמעט ללא הפרעה‪ .‬ברשות חיל האוויר‬
‫הישראלי לא היו כלל מטוסי קרב‪ .‬רק עם הגעת מטוסי הקרב הראשונים מצ'כוסלובקיה‬
‫ועם הפעלתם הראשונה ב‪ 29-‬במאי ‪ 1948‬ולאחר הפלת שני מטוסי דקוטה מצריים‬

‫‪ 64‬ש' סאמט‪" ,‬חולשות וסכנות בהתגוננות מהרעשות אויר של תל‪-‬אביב"‪ ,‬הארץ‪.31.5.1948 ,‬‬
‫‪ 65‬יומן המלחמה‪ ,3.6.1948 ,‬עמ' ‪.483‬‬
‫‪ 66‬פרוטוקול הדיונים‪.19.5.1948 ,‬‬

‫‪164‬‬