Page 200 - בחזית העורף / משה נאור
P. 200

‫פליטי מלחמה‬

‫פתרונות שיכון מתאימים‪" 97.‬התאחדות בעלי התעשייה" ריכזה גם היא פניות מצד‬
‫חבריה‪ ,‬שתבעו את פינוי הפליטים שמצאו שיכון זמני במפעלי תעשייה‪ .‬התאחדות‬
‫בעלי התעשייה הזכירה – לחיזוק תביעתה – את הסכנה לפגיעה בעבודת הייצור של‬

                                     ‫מפעלים שעבדו לטובת המאמץ המלחמתי‪98.‬‬
‫בעוד התאחדות בעלי הבתים ובעלי הרכוש פונה לעירייה בקשר לכניסתם של‬
‫פליטים לדירות פרטיות; לשכת המסחר תובעת את פינוים של פליטים מבנייני מסחר‬
‫ומשרדים; איגוד הבונים דורש את פינוים של בניינים שהיו בשלבי בנייה מתקדמים;‬
‫ונשיא התאחדות בעלי התעשייה קורא לפינוי מפעלי התעשייה מפליטים; הוגשה‬
‫לעיריית תל אביב דרישה נוספת בנושא זה‪" :‬התאחדות הסוחרים הכללית" בתל‬
‫אביב‪ ,‬שייצגה את הסוחרים הקמעונאים ואת בעלי בתי הקפה והמסעדות תבעה את‬

                   ‫פינוים של פליטים שהשתכנו בבתי קפה ובמסעדות בתל אביב‪99.‬‬
‫בעיקר ארגוני המעמד הבינוני העירוני הבולטים בתל אביב נזעקו להגן על‬
‫האינטרסים של חבריהם; ולא זו בלבד שתופעת הפליטים המחישה את מרכזיותם של‬
‫החוגים הכלכליים האזרחיים בתל אביב אלא שכינוס החוגים הכלכליים ותביעותיהם‬
‫אשר הופנו לעירייה ביטאו את מעמדם של קבוצות האינטרס בעיר‪ ,‬את משקלם‬
‫הציבורי ואת השפעתם הפוליטית‪ .‬פעילותם של החוגים הכלכליים גם שיקפה את‬
‫אופייה של תל אביב כעיר שאופיינה בנוכחותו של מעמד בינוני ואת מרכזיותן של‬
‫גישות ליברליות‪ ,‬שהיו קיימות בקרב חוגים אלו בדבר השמירה על זכות הקניין‬

                                                           ‫והבטחת חייו ורכושו‪.‬‬
‫פעילותן של קבוצות חמושות‪ ,‬אשר שיכנו – תמורת תשלום – פליטים בדירות‬
‫ובמבנים שהיו שייכים לתושבי העיר‪ ,‬נתפסו בעיני החוגים הכלכליים ובעלי הבתים‬
‫כאיום על הסדר הציבורי‪ ,‬על חייו של האזרח‪ ,‬על רכושו ועל אורח החיים של המעמד‬
‫הבינוני בעיר בכללו‪ .‬מלבד זאת‪ ,‬נציגי החוגים הכלכליים הציגו את תופעת הפליטים‬
‫כמסכנת את המאמץ המלחמתי‪ ,‬הם הקפידו לציין בפניותיהם לעירייה לא רק את‬
‫הפגיעה ברכוש ואת זכויותיו של האזרח משלם המסים‪ ,‬אלא גם את השפעותיה‬
‫השליליות של תופעת הפליטים על יכולתם של חברי האיגודים המקצועיים והחוגים‬

   ‫הכלכליים האזרחיים לתרום את חלקם למאמץ המלחמתי – בגוף‪ ,‬ובעיקר בממון‪.‬‬
‫תפיסת השילוב בין אינטרסים כלכליים ובין צורכי הלאום הביאה להגברת מאמציה‬
‫של העירייה למציאת פתרונות לבעיית השיכון‪ .‬מלבד פינוי פליטים בכוח ומציאת‬
‫מקומות שיכון חלופיים‪ ,‬כלל טיפולה של העירייה בתופעה גם חלוקת הודעות אזהרה‬
‫בריכוזי הפליטים ופרסומם בעיתונים‪ .‬בינואר ‪ 1948‬למשל פרסמה מחלקת הפיקוח‬
‫העירונית הודעה שהזהירה מפני כניסה של פליטים לבניינים חדשים שטרם אוכלסו‪.‬‬

        ‫‪ 97‬מיצחק כ"ץ‪ ,‬מזכיר לשכת המסחר בתל אביב‪ ,‬למזכיר העירייה‪ ,31.12.1947 ,‬שם‪.4/20 ,‬‬
                                   ‫‪ 98‬מאריה שנקר לממלא מקום ראש העירייה‪ ,10.2.1948 ,‬שם‪.‬‬

    ‫‪ 99‬מא' גוזמן‪ ,‬מזכיר התאחדות הסוחרים הכללית בתל אביב‪ ,‬לגזבר העירייה‪ ,25.12.1947 ,‬שם‪.‬‬

‫‪193‬‬
   195   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205