Page 201 - בחזית העורף / משה נאור
P. 201

‫פרק חמישי‬

‫הפליטים הוזהרו כי אם ייכנסו למקומות אלה‪ ,‬הם יוצאו מיד ובכוח‪ .‬כן הוזהרו‬
‫הפליטים מפני ספסרים שהבטיחו תמורת תשלום את שיכונם בדירות ריקות‪100.‬‬
‫בתחילת חודש פברואר ‪ 1948‬פורסמה הודעת נוספת‪ ,‬ובה הוזהר הציבור הרחב מפני‬

                                                   ‫פעילותן של קבוצות חמושות‪:‬‬

‫בזמן האחרון קרו מקרים שקבוצות צעירים מזוינים הכניסו מתוך איומים‬
‫פליטים לדירות פרטיות בתל‪-‬אביב‪ .‬הצעירים הודיעו כי הם נשלחו ע"י ההגנה‪.‬‬
‫מעשים אלה אין להם כל קשר עם ההגנה ונעשים כנראה ע"י קבוצת אנשי‬
‫הפקר‪ .‬לעירייה הגיעו ידיעות שבעד הכנסת אנשים לדירות פרטיות נגבים‬
‫תשלומים מן הפליטים‪ ,‬והענין הופך למקור פרנסה לאנשים חסרי מצפון‬

                                      ‫המנצלים לרעה את המצב הנוכחי‪101.‬‬

‫אל הארגונים המקצועיים והחברתיים שהגנו על רכוש חבריהם נוספה גם הסתדרות‬
‫העובדים הכללית‪ .‬באפריל ‪ 1948‬חזר והתריע חבר המועצה סעדיה שושני‪ ,‬חבר‬
‫התאחדות בעלי הבתים‪ ,‬מפני התפשטות המקרים שחבורות צעירים הכניסו בהם‬
‫פליטים לדירות פרטיות תמורת תשלום;‪ 102‬ואילו אברהם זברסקי‪ ,‬נציג ההסתדרות‬
‫במועצת העירייה‪ ,‬בחר להזהיר מפני האופי הפוליטי של פלישת פליטים לרכוש פרטי‬
‫וציבורי‪ .‬היה זה לאחר שבאותו חודש נכנסו כ‪ 250-‬פליטים לשיכון מעונות עובדים ז‬
‫בתל אביב‪ .‬בעיני זברסקי היה זה ניסיון פגיעה בתנועת הפועלים‪ ,‬ועל כן תבעה סיעת‬

                           ‫ההסתדרות במועצה את הפינוי המידי של אותם פליטים‪.‬‬
‫עוד עם פרוץ המלחמה‪ ,‬ב‪ 7-‬בדצמבר ‪ ,1947‬החליטה מועצת עיריית תל אביב על‬
‫הקמת ועדה מיוחדת‪ ,‬שתפקידה היה החרמת רכוש והפקעתו עבור מציאת פתרון דיור‬
‫זמני לפליטים‪ 103.‬האולמות והבניינים הציבוריים שהחרימה העירייה שימשו לא רק‬
‫לשיכונם הזמני של הפליטים‪ ,‬אלא גם לפעילותם של מוסדות שלא יכלו להמשיך‬
‫ולתפקד בגלל הפליטים‪ .‬דוגמה לכך הייתה המקרה של החרמת אולם אירועים בכיכר‬
‫דיזנגוף והסבתו למעון ילדים של ויצו‪ ,‬ששבת מפעילות לאחר שלמקום משכנו‬
‫הקבוע נכנסו משפחות פליטים‪ 104.‬החרמת אולמות האירועים נועדה לפתור בעיה‬
‫אחת‪ ,‬אך היא יצרה בעיה חברתית אחרת; ההפקעות פגעו בהכנסותיהם של בעלי‬
‫העסקים בעיר ובמשפחות שהתפרנסו מענף המזון‪ ,‬התיירות והבידור‪ .‬בפניותיהם‬
‫הרבות של בעלי העסקים‪ ,‬שהיו מאוגדים בהתאחדות הסוחרים הכללית‪ ,‬לעירייה הם‬
‫הדגישו את צירופה של תופעת הפליטים לקשיים הכלכליים שנגרמו להם מאז פרוץ‬

        ‫‪ 100‬מחיים אלפרין‪ ,‬המפקח העירוני הראשי‪ ,‬חוזר מספר ‪ ,1‬הודעה לפליטים‪ ,4.1.1948 ,‬שם‪.‬‬
                         ‫‪ 101‬ממזכיר העירייה למערכות העיתונים‪ ,‬הודעת העירייה‪ ,2.2.1948 ,‬שם‪.‬‬
                            ‫‪ 102‬פרוטוקול ישיבת מועצת עיריית תל אביב‪ ,11.4.1948 ,‬שם‪.10/24 ,‬‬
                          ‫‪ 103‬מרוקח לחברי הוועדה‪ :‬פרלסון‪ ,‬שושני וגפן‪ ,9.12.1947 ,‬שם‪.4/20 ,‬‬

                    ‫‪ 104‬מחיים קליבנסקי‪ ,‬רחוב נחלת בנימין‪ ,‬אל מזכיר העירייה‪ ,21.12.1947 ,‬שם‪.‬‬

                                                                            ‫‪194‬‬
   196   197   198   199   200   201   202   203   204   205   206