Page 206 - בחזית העורף / משה נאור

‫פליטי מלחמה‬

‫תל אביב לטיפול בפליטים ולמציאת פתרונות שיכון עבורם בהדגישו את הקשר בין‬
‫עורף לחזית‪" :‬את בעית הפליטים יש לראות כחלק בלתי נפרד מהחזית בה נאבק‬
‫הישוב על קיומו"‪ .‬הוא פנה אל רגש הסולידריות של תושבי תל אביב בציינו‪" :‬אין‬
‫להשלים בשום פנים עם המצב בו נתונים אלפי אחינו שנעקרו מבתיהם ודרוש מאמץ‬
‫צבורי להקל מעליהם את סבלם"‪ .‬את דבריו הוא סיים בפנייה אל תושבי תל אביב‪:‬‬
‫"תושב עירנו! שועת הקרבנות מגיעה אליך‪ ,‬עזור תעזור לאחיך באסונו והחזקת‬

‫בו"‪117.‬‬
‫דגש על רגש הסולידריות וההזדהות עם סבלם של הפליטים מצוי גם בססמאות‬
‫שפרסמה העירייה בחודש פברואר ‪ 1948‬לעידוד גביית מס "תו המגן"‪ ,‬כגון "אזרח!‬
‫התוכל לראות בצרת אחיך הפליטים עזובים לנפשם? זכור בקנותך צרכי ביתך תו‬
‫עיריית תל‪-‬אביב הוא עזרם ומגינם" או "הקונה‪ ,‬זכור את פליטי הגבולות! הנפקירם‬
‫לסבל נוסף"‪ 118.‬ישראל רוקח התייחס בהודעה לציבור‪ ,‬שפורסמה במארס ‪,1948‬‬
‫בדבר חובת תושבי העיר על תשלום "תו המגן"‪ ,‬שהכנסותיו יועדו לדברי רוקח‬
‫"להגשת עזרה דחופה לאחינו הנתונים במצור ובמצוקה"‪ 119.‬כזכור‪ ,‬הייתה שיטת‬
‫הגבייה מבוססת על ציבור הסוחרים‪ .‬בתאם להסדר שהושג בין "התאחדות הסוחרים‬
‫הכללית" ובין העירייה פנתה התאחדות הסוחרים בסוף ינואר ‪ 1948‬לכל חבריה בתל‬

‫אביב בדרישה לגבייה של המס החדש‪120.‬‬
‫תופעת פליטי המלחמה‪ ,‬שהחלה בתל אביב באוגוסט ‪ 1947‬והלכה וגברה בתקופת‬
‫המלחמה‪ ,‬שיקפה אפוא את מבנה החברה ואת אופן תפקודה במלחמה וכן את‬
‫השפעותיה של המלחמה על הקהילה‪ .‬עיריית תל אביב ייחסה חשיבות רבה לבעיית‬
‫הפליטים היהודים מתוך חשש לאיום שהציבה לדעתה על הסדר הציבורי ועל בריאות‬
‫הציבור‪ ,‬גם על רקע הרעת תנאי החיים בעיר בתקופת המלחמה‪ .‬השתכנותם של‬
‫פליטי "הגבולות" ושכונות "הספר" )כך כונו הפליטים אשר נטשו את בתיהם באזור‬
‫קו התפר שבין יפו לתל אביב ובשכונות שלאורך גבולותיה המוניציפליים הדרומיים‬
‫של תל אביב( במגורים ארעיים ומאולתרים השפיעה על שגרת החיים בתל אביב‬
‫בתקופת המלחמה עד שיכונם הקבוע של הפליטים תוך כדי שימוש ברכוש שנטשו‬
‫הערבים‪ .‬מגורי הפליטים במוסדות חינוך עוררו את זעמם של הורי התלמידים‪ ,‬והם‬
‫מחו על הפגיעה בתפקודה של מערכת החינוך העירונית‪ .‬חיפושם אחר מקום מקלט‬
‫בבתי תפילה הביא למחאת הציבור הדתי‪ ,‬שנזעק נגד הפגיעה בפעילות מוסדות הדת‬
‫בעיר‪ .‬כניסתם של הפליטים לרכוש פרטי – בין היתר לדירות מגורים‪ ,‬לבתי מסחר‪,‬‬

‫‪ 117‬הודעת ממלא מקום ראש העירייה‪ ,‬תו עיריית תל אביב‪ ,25.2.1948 ,‬שם‪.‬‬
‫‪ 118‬הודעת עיריית תל אביב‪ ,‬תו עיריית תל אביב‪ ,25.2.1948 ,‬שם; ממנהל מחלקת מסי עקיפין‬

‫למזכיר העירייה‪ ,4.2.1948 ,‬שם‪.4/464 ,‬‬
‫‪ 119‬אל מערכות העיתונים‪ ,‬הודעת ראש עיריית תל אביב‪ ,24.3.1948 ,‬שם‪.4/23 ,‬‬

‫‪ 120‬מהתאחדות הסוחרים הכללית בתל אביב ויפו‪ ,30.1.1948 ,‬שם‪.4/464 ,‬‬

‫‪199‬‬