Page 26 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 26
.9ברטל ,גלות בארץ , יחסיו עם היישוב הישן מעלות ומורדות ,והיו תלויים והעם יתחלקו לארבעה חלקים או מחנות ,וחלפות
עמ׳ ( 123על פי יומני בין השאר ביחסו ההולך ומשתנה אל הדת והמצוות : חדש יעמדו על המשמר לשמור את רכוש העדה .וככה
מגביר אנגלי בעל הכרה יהודית עמוקה אך נטול יתחלפו תמיד ,מחנה האחת יעמדו על המשמר חדש
יהודית מונטיפיורי). מחויבות מעשית למצוות הדת ליהודי המתגאה כי הוא ימים ואחר כך יעמדו מחנה השנית ,וכן השלישית וכן
מקפיד בקלה כבחמורה ,מטלטל עמו לכל מסעותיו הרביעית של מחנה חלפות חדש .ובעת אשר המחנה
טבח ומזון כשר ,ומקפיד ,שלא כבעבר ,שלא לעבור האחת יעמדו על המשמר השלש הנשארות יעזרו לעבוד
על איסורים דוגמת עלייה להר הבית או יציאה אל את האדמה עם האנשים תחת הראש והמנהיג מן הכפר
] [...ובקציר הנני אומר אשר לכל עבודות העדה ולכל
מחוץ לעירוב בשבת . אשר יהיה לתועלת העדה עליהם מלאת כפי כחם ובכל
במהלך אותם המסעות יזם למשל את הקמת לבם ונפשם .יען שאלה היושבים לפני ה׳ ובני הנעורים
המרפאה היהודית המודרנית הראשונה בארץ—ישראל . המיגעים בתורה לא יהיו נשבתים ממלאכת הקודש
המרפאה פעלה בירושלים שנים אחדות ,עד ייסודו של
בית חולים יהודי .מאוחר יותר ,בשנות החמישים ,יזם לדברי העולם וחפציהם9.
את הקמתו של בית ספר למלאכה לנערות ,ובמקביל
גם את הקמתו של בית חרושת לאריגה ,שאמור היה אלא שהתכנית כולה ,בין אם הייתה מטרתה זו או
לספק פרנסה לכמה וכמה משפחות ירושלמיות .אלא אחרת ,לא יצאה אל הפועל משום שבפגישתו של
שסופן של היזמות היה מאכזב :בית הספר נסגר מונטיפיורי עם מחמד עלי ,השליט המצרי שחלש
ככל הנראה כבר בשנתו השנייה ובית החרושת הפך באותה עת גם על ארץ—ישראל ,טען הלה בפניו שגם
למפעל לציציות ,וגם הוא לא פרנס אלא משפחות לו רצה לאמץ את התכנית הוא עצמו לא יכול למכור
בודדות .במקביל יזם מונטיפיורי מיזם חשוב לא אדמות וכפרים ליהודים ,מאחר שאין הם שייכים לו
פחות -ביצועם של כמה וכמה מפקדי אוכלוסין
בירושלים היהודית .גם כיום תוצאות המפקדים הללו רשמית ואינם בבעלותו החוקית .
הן מקור היסטורי ראשון במעלה בחקר קורות הקהילה את מסעותיו הבאים ,ב— 1855 ,1849ו— ,1857הקדיש
היהודית בעיר .פעילויות נוספות היו שיפוץ קבר רחל , מונטיפיורי לכמה יזמות אחרות ,שנועדו כולן להוציא
ניסיון לשיפוץ אזור הכותל המערבי ,רכישת ׳פרדס אל הפועל את כוונותיו לפרודוקטיביזציה של יהודי
ירושלים בהתאם להשקפות שינק מן החברה היהודית
מונטיפיורי׳ בסמוך ליפו ,ועוד . המשכילה ,שהתפשטה במהירות באירופה באמצע
לצד כל אלו אין ספק שפעולתו המוכרת ביותר הייתה המאה התשע עשרה ,ומהוגי דעות נוצרים—מילנריסטים
הרחבתה של ירושלים היהודית אל מחוץ לחומה
בבניין השכונה היהודית הראשונה ,משכנות שאננים , שהכיר בפעילותו בלונדון .
לרבות מן היזמות מצא מענה נלהב בקרב חלק מבני
שסיפורה יובא בפרק הבא . היישוב האשכנזי בעיר ,והדבר עודד אותו להמשיך
במאמציו ,הגם שברוב המקרים הם לא נשאו פרי
משמעותי ולא הותירו חותם לטווח הרחוק .ככלל ידעו
25