Page 26 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני
P. 26

‫‪	 .9‬ברטל‪	,‬גלות	בארץ‪	,‬‬  ‫יחסיו	 עם	 היישוב	 הישן	 מעלות	 ומורדות‪ 	,‬והיו	 תלויים	‬       ‫והעם יתחלקו לארבעה חלקים או מחנות‪ ,‬וחלפות‬
‫עמ׳	‪(	123‬על	פי	יומני	‬    ‫בין	השאר	ביחסו	ההולך	ומשתנה	אל	הדת	והמצוות‪	:‬‬                  ‫חדש יעמדו על המשמר לשמור את רכוש העדה‪ .‬וככה‬
                         ‫מגביר	 אנגלי	 בעל	 הכרה	 יהודית	 עמוקה	 אך	 נטול	‬             ‫יתחלפו תמיד‪ ,‬מחנה האחת יעמדו על המשמר חדש‬
  ‫יהודית	מונטיפיורי)‪.‬‬    ‫מחויבות	מעשית	למצוות	הדת	ליהודי	המתגאה	כי	הוא	‬                ‫ימים ואחר כך יעמדו מחנה השנית‪ ,‬וכן השלישית וכן‬
                         ‫מקפיד	 בקלה	 כבחמורה‪ 	,‬מטלטל	 עמו	 לכל	 מסעותיו	‬              ‫הרביעית של מחנה חלפות חדש‪ .‬ובעת אשר המחנה‬
                         ‫טבח	 ומזון	 כשר‪ 	,‬ומקפיד‪ 	,‬שלא	 כבעבר‪ 	,‬שלא	 לעבור	‬           ‫האחת יעמדו על המשמר השלש הנשארות יעזרו לעבוד‬
                         ‫על	 איסורים	 דוגמת	 עלייה	 להר	 הבית	 או	 יציאה	 אל	‬          ‫את האדמה עם האנשים תחת הראש והמנהיג מן הכפר‬
                                                                                       ‫]‪ [...‬ובקציר הנני אומר אשר לכל עבודות העדה ולכל‬
                                                           ‫מחוץ	לעירוב	בשבת‪		.‬‬         ‫אשר יהיה לתועלת העדה עליהם מלאת כפי כחם ובכל‬
                         ‫במהלך	 אותם	 המסעות	 יזם	 למשל	 את	 הקמת	‬                     ‫לבם ונפשם‪ .‬יען שאלה היושבים לפני ה׳ ובני הנעורים‬
                         ‫המרפאה	היהודית	המודרנית	הראשונה	בארץ—ישראל‪	.‬‬                  ‫המיגעים בתורה לא יהיו נשבתים ממלאכת הקודש‬
                         ‫המרפאה	פעלה	בירושלים	שנים	אחדות‪	,‬עד	ייסודו	של	‬
                         ‫בית	חולים	יהודי‪	.‬מאוחר	יותר‪	,‬בשנות	החמישים‪	,‬יזם	‬                                         ‫לדברי העולם וחפציהם‪9.‬‬
                         ‫את	הקמתו	של	בית	ספר	למלאכה	לנערות‪	,‬ובמקביל	‬
                         ‫גם	את	הקמתו	של	בית	חרושת	לאריגה‪	,‬שאמור	היה	‬               ‫אלא	 שהתכנית	 כולה‪ 	,‬בין	 אם	 הייתה	 מטרתה	 זו	 או	‬
                         ‫לספק	פרנסה	לכמה	וכמה	משפחות	ירושלמיות‪	.‬אלא	‬               ‫אחרת‪ 	,‬לא	 יצאה	 אל	 הפועל	 משום	 שבפגישתו	 של	‬
                         ‫שסופן	 של	 היזמות	 היה	 מאכזב‪ 	:‬בית	 הספר	 נסגר	‬          ‫מונטיפיורי	 עם	 מחמד	 עלי‪ 	,‬השליט	 המצרי	 שחלש	‬
                         ‫ככל	הנראה	כבר	בשנתו	השנייה	ובית	החרושת	הפך	‬               ‫באותה	עת	גם	על	ארץ—ישראל‪	,‬טען	הלה	בפניו	שגם	‬
                         ‫למפעל	 לציציות‪ 	,‬וגם	 הוא	 לא	 פרנס	 אלא	 משפחות	‬         ‫לו	רצה	לאמץ	את	התכנית	הוא	עצמו	לא	יכול	למכור	‬
                         ‫בודדות‪ 	.‬במקביל	 יזם	 מונטיפיורי	 מיזם	 חשוב	 לא	‬         ‫אדמות	 וכפרים	 ליהודים‪ 	,‬מאחר	 שאין	 הם	 שייכים	 לו	‬
                         ‫פחות	 ‪ 	-‬ביצועם	 של	 כמה	 וכמה	 מפקדי	 אוכלוסין	‬
                         ‫בירושלים	היהודית‪	.‬גם	כיום	תוצאות	המפקדים	הללו	‬                                   ‫רשמית	ואינם	בבעלותו	החוקית‪	.‬‬
                         ‫הן	מקור	היסטורי	ראשון	במעלה	בחקר	קורות	הקהילה	‬            ‫את	 מסעותיו	 הבאים‪ 	,‬ב—‪ 	1855 	,1849‬ו—‪ 	,1857‬הקדיש	‬
                         ‫היהודית	בעיר‪	.‬פעילויות	נוספות	היו	שיפוץ	קבר	רחל‪	,‬‬         ‫מונטיפיורי	לכמה	יזמות	אחרות‪	,‬שנועדו	כולן	להוציא	‬
                         ‫ניסיון	 לשיפוץ	 אזור	 הכותל	 המערבי‪ 	,‬רכישת	 ׳פרדס	‬       ‫אל	 הפועל	 את	 כוונותיו	 לפרודוקטיביזציה	 של	 יהודי	‬
                                                                                   ‫ירושלים	בהתאם	להשקפות	שינק	מן	החברה	היהודית	‬
                                                   ‫מונטיפיורי׳	בסמוך	ליפו‪	,‬ועוד‪	.‬‬  ‫המשכילה‪ 	,‬שהתפשטה	 במהירות	 באירופה	 באמצע	‬
                         ‫לצד	כל	אלו	אין	ספק	שפעולתו	המוכרת	ביותר	הייתה	‬            ‫המאה	התשע	עשרה‪	,‬ומהוגי	דעות	נוצרים—מילנריסטים	‬
                         ‫הרחבתה	 של	 ירושלים	 היהודית	 אל	 מחוץ	 לחומה	‬
                         ‫בבניין	השכונה	היהודית	הראשונה‪	,‬משכנות	שאננים‪	,‬‬                                         ‫שהכיר	בפעילותו	בלונדון‪		.‬‬
                                                                                   ‫לרבות	מן	היזמות	מצא	מענה	נלהב	בקרב	חלק	מבני	‬
                                                      ‫שסיפורה	יובא	בפרק	הבא‪	.‬‬      ‫היישוב	 האשכנזי	 בעיר‪ 	,‬והדבר	 עודד	 אותו	 להמשיך	‬
                                                                                   ‫במאמציו‪ 	,‬הגם	 שברוב	 המקרים	 הם	 לא	 נשאו	 פרי	‬
                                                                                   ‫משמעותי	ולא	הותירו	חותם	לטווח	הרחוק‪	.‬ככלל	ידעו	‬

‫‪25‬‬
   21   22   23   24   25   26   27   28   29   30   31