Page 98 - חלומות ורוח משכנות שאננים 1860-2010 / ראובן גפני

‫מזכרת שהוענקה ‬ ‫בראשית שנות השבעים התחדש הדיון על עתידה של ‬ ‫׳הקרן לירושלים׳ וההחלטה על‬
‫למשתתפי טקס הפתיחה ‬ ‫משכנות שאננים‪ .‬לבסוף הוחלט בקרן‪ ,‬לאחר ייעוץ ‬ ‫שיקום השכונה‬
‫של מרכז משכנות שאננים ‬ ‫של ועדה בינלאומית שבין חבריה היו גם הפילוסוף ‬
‫ישעיהו ברלין והמוסיקאי ניקולס נבוקוב‪ ,‬להפוך את ‬ ‫את הקרן לירושלים ייסד טדי קולק ב—‪ ,1966‬בראשית ‬
‫בשנת ‪ .1973‬‬ ‫המקום לבית הארחה שיוקדש לאמנים וליוצרים מכל ‬ ‫כהונתו כראש עיריית ירושלים‪ .‬הקרן‪ ,‬העוסקת במגוון ‬
‫העולם‪ .‬אמנים אלו‪ ,‬קיוו היזמים‪ ,‬יבואו לשהות וליצור ‬ ‫תחומים הנוגעים לפיתוחה התרבותי‪ ,‬החינוכי והחברתי ‬
‫באווירתה המיוחדת כל כך של ירושלים‪ ,‬יקדישו לעיר ‬ ‫של ירושלים‪ ,‬גייסה ב—‪ 45‬שנות קיומה למעלה ממיליארד ‬
‫את יצירותיהם‪ ,‬ולאחר מכן ישובו אל ארצות מוצאם ‬ ‫דולרים וחצי‪ ,‬והם הושקעו בתיאום עם התורמים במאות ‬
‫כשגרירים של ירושלים‪ ,‬ויציגו בפני הציבור גם את ‬ ‫מיזמים בכל רחבי ירושלים‪ .‬עם זאת דומה שפעילותה ‬
‫"ירושלים של רוח"‪ ,‬שאינה מקבלת את ביטוייה על פי ‬ ‫של הקרן במשכנות שאננים ובסביבתה מזוהה ‬
‫אתה יותר מכל השקעה אחרת‪ ,‬ואין ספק כי לקרן ‬
‫רוב באמצעי התקשורת‪ .‬‬ ‫ולמטרותיה הייתה השפעה מהותית על עיצוב המתחם ‬
‫בעשרות השנים האחרונות‪ ,‬ועל היותו אחד מן המוקדים ‬
‫לינה ויצירה‪ :‬בית ההארחה‬
‫משכנות שאננים‬ ‫התיירותיים והאמנותיים הבולטים בעיר‪ .‬‬
‫המטרות העיקריות שלשמן הוקמה הקרן הנן חיזוק ‬
‫ההחלטה על הסבת מרבית בתי השכונה לבית הארחה ‬ ‫הפסיפס האנושי המגוון בירושלים תוך יצירת חיים ‬
‫ייחודי התבססה על ההנחה שמיקומה המיוחד של ‬ ‫משותפים ואווירת דו—קיום בין שלל הקהילות החיות ‬
‫השכונה‪ ,‬על גדות גיא בן הינום ולמול חומות העיר ‬ ‫בעיר; יצירת חיוניות ופעילות קהילתית יצירתית ‬
‫העתיקה‪ ,‬כמו גם סיפורה ההיסטורי המיוחד‪ ,‬יעוררו ‬ ‫בירושלים; ושקידה על פיתוח חיי תרבות‪ ,‬יצירה ואמנות ‬
‫את השראתם של היוצרים ויסייעו בידם בפעילותם ‬ ‫מגוונת במוקדים שונים בעיר‪ .‬פעילותה למען מטרות ‬
‫האמנותית בזמן שהותם בעיר‪ .‬גם סמיכותו של המתחם ‬ ‫אלו באה לידי ביטוי גם בהחלטה שקיבל קולק ב—‪ 1966‬‬
‫כולו למרכז ירושלים סייעה לקבלת ההחלטה‪ .‬ההנחה ‬ ‫לשקם את משכנות שאננים ולעצב מחדש את השכונה ‬
‫הייתה שבזכות קרבה זו תהיה השהות במקום נוחה עוד ‬
‫כמוקד לפעילות תיירותית‪ ,‬אמנותית וחברתית‪ .‬‬
‫יותר למתארחים בה‪ .‬‬ ‫במסגרת הנסיון להפוך את משכנות שאננים למתחם ‬
‫בית ההארחה‪ ,‬הפועל במבנה הארוך התחתון של ‬ ‫בעל אופי חדש הועלו תכניות לרוב‪ ,‬שמרביתן לא ‬
‫משכנות שאננים‪ ,‬תוכנן בצוותא בידי האדריכל ‬ ‫מומשו בסופו של דבר‪ .‬בין השותפים לתכנון בראשית ‬
‫טוביה קץ עם האדריכלים גבריאל קרטס ‬ ‫הדרך היו גם האדריכלים טוביה קץ ואהוד נצר‪ .‬‬
‫וסעדיה מנדל‪ ,‬שהיו מעורבים גם בשיקומה של ‬ ‫בין יתר הרעיונות הוצע להפוך את השכונה למרכז של ‬
‫ימין משה ובבנייתה מחדש לאחר פינוי תושביה בראשית ‬ ‫סדנאות אמנים פתוחות לציבור‪ ,‬אולם לאחר מלחמת ‬
‫שנות השבעים‪ .‬על עיצוב הפנים של בית ההארחה ‬ ‫ששת הימים ואיחודה של העיר השתנו התכניות במידה ‬
‫הופקד יצחק לוקסמבורג‪ ,‬ועל התהליך פיקחה הקרן ‬ ‫ניכרת‪ ,‬והיזמה מומשה לבסוף בבתי שכונת ג'ורת אל ‬

‫לירושלים‪ ,‬שמימנה את המפעל כולו‪ .‬‬ ‫ענב הסמוכה‪ ,‬כיום מתחם "חוצות היוצר"‪ .‬‬

‫‪97‬‬