Page 19 - ETMOL_105

‫אלפי ילדים פרצו עם המעפיוים ל א ח‪,‬‬

‫נכלאו בקפחסין וחיו שן ו‪/‬ו‪#;/‬‬
‫בסחנה משלהם ‪1/1wJ‬‬

‫רחוב בכפר הנוער בקפריסין‬

‫כסר הילדים נ ק סוי סיו‬
‫מאת נחום בומר‬

‫בעצמו מעפיל‪ ,‬שהוליך עמו בית יתומים‬ ‫הילדים שהגיעו לקפריסין אורגנו‬ ‫ב״‪ 13‬באוגוסט ‪ 1946‬החלו האנגלים‬
‫ממולדביה ועד מחנות קפריסין‪ ,‬סיפר‬ ‫באירופה לאחר שיחרורה בחבורות‬ ‫לגרש את המעפילים לארץ לאי קפרי'‬
‫על השפעת השואה על חניכיו‪ :‬הם‬ ‫ובבתי ילדים במסגרת התנועות הציו­‬ ‫סין ולשכנם במחנות שם‪ .‬עד סוף‬
‫איבדו את תום הילדות והבגרות קפצה‬ ‫ניות השונות שפעלו שם‪ .‬שיקומם היה‬ ‫אפריל ‪ ,1948‬כשבועיים לפני הקמת‬
‫עליהם טרם זמנה‪ ,‬״ילדים זקנים״ היו‪,‬‬ ‫אחת מפעולות ההצלה הגדולות והחשו­‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬גורשו לקפריסין כ״‪50‬‬
‫כפי שכינה אותם‪ .‬למורה אחר נראו בני‬ ‫בות באותם ימים‪ .‬קיבוצי הילדים והנו­‬ ‫אלף מעפילים שהגיעו ב״‪ 39‬ספינות‪.‬‬
‫ה‪ 14-‬כבני ‪ ,10‬אך לפי התפתחותם‬ ‫ער עשו את דרכם לארץ יחד עם‬ ‫בין המגורשים היו אלפי ילדים‪ ,‬רובם‬
‫המבוגרים בנתיבי ״הבריחה״ וההעפ­‬ ‫יתומי השואה‪ .‬הם נעו לאורך דרכי‬
‫השכלית כאנשים בני ‪.25‬‬ ‫לה‪ .‬גילם נע בדרך כלל בין ‪ 12‬ל‪.17-‬‬ ‫אירופה במאורגן במסגרות של בתי‬
‫רובם היו יתומים‪ .‬היו ביניהם אחים‬ ‫ילדים וקיבוצי ילדים‪ ,‬מלווים במדרי­‬
‫‪”VST‬‬ ‫ואחיות‪ ,‬שרידים למשפחות גדולות ‪-‬‬ ‫כים‪ ,‬והגיעו אל הנמלים ועלו עם‬
‫כל ילד וסיפורו האישי‪ .‬היו ששרדו‬ ‫המבוגרים על אוניות המעפילים שניסו‬
‫דיברו עברית‬ ‫ממחנות ריכוז‪ ,‬מגירושים‪ ,‬הסתתרו‬ ‫לפרוץ לארץ‪ ,‬ושם נתפסו בידי האנג­‬
‫בבונקרים או עברו את ימי המלחמה‬ ‫לים ונשלחו עם המבוגרים למחנות‬
‫הילדים באו מארצות שונות‪ ,‬דיברו‬ ‫אצל משפחות נוצריות‪ ,‬במנזרים‪ ,‬ובכי­‬ ‫בקפריסין‪ .‬בשל גילם הצעיר ונסיון‬
‫בלשונות רבות ורמת השכלתם לא‬ ‫סוי של תעודות כלא‪-‬יהודים‪ .‬אחרים‬ ‫החיים הקשה שעברו קל היה להטיל‬
‫היתה אחידה‪ .‬רוב הילדים לא ראו צורת‬ ‫עשו את המלחמה ביערות בין הפרטיז­‬ ‫עליהם משמעת והם לא נפלו למעמסה‬
‫אות במשך שנים‪ .‬אגב החיים והנדודים‬ ‫נים‪ .‬יש בהם שעברו את המלחמה עם‬ ‫על המבוגרים‪ .‬הם נענו לאתגר‬
‫בצוותא נוצרה החברותא‪ .‬קשרו אותם‬ ‫משפחותיהם כפליטים במעמקי רוסיה‪,‬‬ ‫ההרפתקני שבהעפלה במשובת נעורים‪.‬‬
‫עבר דומה‪ ,‬גורל יתמות משותף‪ ,‬חוויות‬ ‫וכשחזרו משם לפולין מסרום הוריהם‬ ‫בספינה ״הנרייטה סולד״‪ ,‬הראשונה‬
‫משותפות והערגה להגיע לארץ‪-‬‬ ‫לתנועות הציוניות מתוך תקווה כי‬ ‫לגירוש‪ ,‬הגיעו כ‪ 110-‬ילדים בני ‪ 6‬עד‬
‫ישראל‪ .‬בדרכי הנדודים הספיקו רוב‬ ‫בדרך זו יקדימו לעלות לארץ‪ .‬ילדים‬ ‫‪ .17‬מייד אחריהם הגיעו בספינות ״כת‪-‬‬
‫בני הנוער לרכוש מעט השכלה ויסודות‬ ‫אלו התנסו ברעב‪ ,‬בקור ובאימת מוות‪,‬‬ ‫ריאל יפה״ ו״כ״ג יורדי הסירה״‬
‫בלשון העברית ממדריכיהם וממלוויהם‪.‬‬ ‫והיו עדים לזוועות ולפעמים לרצח‬ ‫קבוצות נוער מבתי הילדים באיטליה‪.‬‬
‫בהגיעם לקפריסין רבים מהם הבינו‬ ‫הוריהם‪ .‬אימי המלחמה הטביעו בהם‬ ‫ביניהם בלטה הקבוצה שכונתה ילדי‬
‫חוויות שהתקשו להשתחרר מהן‪.‬‬ ‫סלבינו‪ ,‬אשר כמה מנערותיה העבירו‬
‫וקראו עברית‪.‬‬ ‫דברים אלה מצאו את ביטוים גם‬ ‫על גופן את מטעני הנפץ כדי לחבל‬
‫בקפריסין היתה לילדים אלו‪ ,‬כמו‬ ‫בהתנהגותם‪ ,‬בייחוד במעברים קיצו­‬ ‫באוניית הגירוש ״אמפייר היווד״ שעמ­‬
‫לשאר המעפילים‪ ,‬תחנה נוספת בדרך‬ ‫ניים במצבי‪-‬רוח‪ .‬המחנך עוזר אברבוך‪,‬‬
‫ארוכה‪ ,‬שעשו בשנה‪-‬שנתיים שלפני‬ ‫דה להעבירם לקפריסין‪.‬‬
‫כן‪ ,‬כשהשתהו במחנות מעבר ובמחנות‬

‫‪19‬‬