Page 6 - etmol_139
P. 6
תודות המחברת ליורם מיורק ,מנהל הארכיון הציוני בירושלים, בני שני המינים חבשו כובעים לבנים מכוסים במטפחות משי
ולד״ר חיים גורן .לעיון נוסף :עמוס אילון ,הרצל; חיים גורן, לבנות ,להגנה מקרני השמש הלוהטת .בתהלוכת הפאר
״הפעילות הגרמנית־קתולית בארץ־ישראל1910-1838 ,״ ,עבודת חבשה הקיסרית כובע בעל נוצה כתומה נהדרה ,ושמשיה
מוסמך ,האוניברסיטה העברית; דוד ילין ,ירושלים של תמול; מנוצות כאלה .בשאר הימים חבשה כובע אנגלי עגול.
אלכס כרמל ,התיישבות הגרמנים בארץ־ישראל בשלהי התקופה הטמפלרים והיהודים ,נשים וגברים ,שקיבלו את פני הקיסר
העות׳מאנית; רות קרק ,התפתחות הערים ירושלים ויפו בשנים
840ו ועד מלחמת העולם הראשונה ,מחקר בגיאוגרפיה התלבשו בלבוש אירופאי חגיגי.
המסע זכה לתיעוד בצילומים כולל צילומי סטריאו .אלו
הסטורית״ ,עבודת דוקטור ,האוניברסיטה העברית. צולמו על־ידי העתונאים הזרים הרבים שליוו אותו ,ועל־
ידי צלמים ירושלמיים כגון הארמני גאראבד קריקוריאן
סינורה של הננושבה הא»ריקאיח וח׳ליל ראאד .אידוע זה צייץ את דאשית חקמת מחלקת
הצילום של המושבה האמריקאית־שבדית בירושלים,
ארץ־ישראל שימשה מאז המאה ה־ 19מקום התיישבות לבני אמונות שונות שהפכה בתחילת המאה העשרים למפעל הצילום הגדול
שציפו לסוף העולם ...באמצע המאה התיישבו בארץ הטמפלרים שבאו
מגרמניה ואתריהם אמריקאים ,שאת קבוצתם הראשונה הנהיגה אשה בשם ביותר במזרח הקרוב.
קלורינדה מינור .הם הגיעו בתחילת שנות החמישים ,התיישבו בארטאס במהלך הביקור הוגשו לקיסר מספר אלבומי ציורים
שבהרי חברון ואחדכך עברו ליד ואדי מוצררה סמוך ליפו .אולם נאלצו וצילומים .משלחת ראשי המושבות הגרמניות הגישה לו
לנטוש את המקום כעבור שנים אחדות .ב־ 1866הגיעה חבורה אמריקאית ביפו אלבום ציורים של מושבות אלו ,פרי מכחולו של
נוספת שמנתה 157נפש שהתיישבו ליד יפו ,אולם גם הם נאלצו לעזוב את הצייר הגרמני־הירושלמי גוסטב באוארנפיינד .הרשות
המקום כעבור תקופה קצרה ואת מקומם תפסו טמפרלים־גרמנים .בשנת העות׳מאנית בירושלים נתנה לקיסר במתנה ״ספר ציורי
1881הגיעה לארץ חבורה נוספת של מבקשי גאולה משיקאגו שבאמריקה כל המקומות המפורסמים ,מכורך במשבצות צדף ולקיסרית
בראשות הוראציו ואנה סטאפפורד ,שהתיישבו בירושלים .הם הצליחו יותר ״צורת מקום המקדש חטובה כולה בצדך מפואר ומונחת
מקודמיהם והקימו מושבה בירושלים שהתקיימה עשרות שנים .מלון בתיבת עץ זית יקרה״ .המשלחת הציונית שלחה לקיסר
שהקימו פעיל עד היום והוא מפורסם באווירה שבו ,ובנציגים הזרים כשי לפני פגישתה עמו אלבום שיצא בירושלים ,ובו
והעתונאים מכל קצות ארץ היושבים בו ובישראלים ופלשתינאים המבקרים צילומי המושבות היהודיות .אלבום נוסף ״הנותן תשועה״
בו ,ובמלון התחוללו ,כך מספרים ,סיפורי ריגול ומשאים־ומתנים מדיניים
הוכן על־ידי יהודי ירושלים.
גלויים וחשאיים. התנועה הציונית ומנהיגיה תלו ,כאמור ,תקוות רבות
הלגה דדמן ,שהיתה שנים רבות עתונאית ב״ג׳רוזלם פוסט״ ופירסמה ספרים בביקור הקיסר והשלכותיו על ההתיישבות היהודית בארץ־
על תולדות הארץ ,התחברה יחד עם פרופ׳ רות קרק ,גם היא חוקרת ארץ־ ישראל .משלחת ציונית ובראשה תיאודור הרצל הגיעה
ישראל ,והן פירסמו בימים אלו ספר על המושבה האמריקאית שראה אור לארץ לפגוש את הקיסר .לאחר נסיון סרק של הרצל
בהוצאת ״כרטא״ .זהו סיפור עלילה והרפתקאות מרתק .אל האמריקאים, לפגוש את קיסר גרמניה בפוטסדם ,והראיון עמו בקושטא,
יוצאי שיקאגו ,הצטרפה בשנת 1896חבורה של יוצאי שבדיה תושבי שיקאגו נערכה בארץ־ישראל פגישה ראשונה בלתי־רשמית ביניהם
ומתיישבים שבאו משבדיה עצמה .בראשית המאה ביקרה בירושלים בשער המקושט של מקוה־ישראל ,כשהקיסר ופמלייתו היו
הסופרת השבדית בעלת פרס נובל ,סלמה לגרף ,וכתבה ספר על המושבה בדרכם מיפו לירושלים .הפגישה הרשמית הקצרה של
שתורגם ללשונות רבות .תושבי המושבה האמריקאית אף חידשו חידוש הדצל והמשלחת הציונית )מאכס בודנהיימד ,דוד וולפסון,
גדול :לקראת ביקורו של הקיסר הגרמני הם הקימו מפעל לצילומים וצלמי ראובן שנירר ויוסף זיידנר( ,התקיימה לאחר תלאות דבות
השכונה פירסמו במשך עשרות שנים אלפי תמונות .מאורעות רבים עברו על במחנה הקיסר בירושלים ב־ 2בנובמבר .הנציגים הציונים
הארץ ותושבי המושבה האמריקאית היו שותפים להם ,הם גם רבו בינם לבין קיוו להסתייע בקשריו הטובים של וילהלם עם השולטן
עצמם ,ועם שכניהם היהודים ,המוסלמים והנוצרים .שתי המחברות של לקידום המפעל הציוני ,אולי בחסות גרמנית .הקיסר שנזהר
הספר הצליחו לספר את סיפור המושבה בצורה מרתקת ,ולגלות לנו פנים לא לפגוע בעמדה העות׳מאנית ,הצהיר כי יתמוך בקידום
נוספות של הארץ שלא ידענו^ ^ . חקלאי רק במסגרת האימפדיה .הצהדה זו איכזבה את
בני המושבה בראשית המאה הרצל ועמיתיו.
התכנון המקורי של המסע כלל בהמשך לשהות בירושלים
גם ביקור בים המלח ,יריחו ,נצרת ,הר תבור וטבריה .חלק זה
בוטל בתירוץ של מזג אוויר קשה .הסיבה האמיתית היתה
כנראה חדשות החוץ על תקדית בסודן ,שנבעה מתחרות
אנגלית־צרפתית על השליטה באיזור הנילוס העילי ,ורצון
הקיסר להיות בגרמניה .ב־ 4בנובמבר נסעו הזוג המלכותי
ופמלייתו ברכבת מירושלים ליפו שם חיכתה להם היאכטה
הקיסרית .מיפו הפליגו עם ספינות הליווי לביירות ,משם
לדמשק ובעל־בק וחזרה ,ובים דרך אלכסנדריה לוונציה .ב־
26בנובמבר חזרו לגרמניה .בסך הכל נמשך המסע 47יום,
מתוכם 11יום בארץ־ישראל וששה ימים בירושלים.
ביקור הקיסר והקיסרית הגרמנים הטביע את חותמו בתחום
ההתקרבות המדינית בין האימפריה העות׳מאנית והקיסרות
הגרמנית אשר הלכה וגבדה ,עד אשר הגיעה לשיאה במלחמת
העולם הראשונה ,כששתי המדינות שיתפו פעולה במלחמה.
אי־הרצון של הקיסר לפגוע ביחסים עם קושטא גרם
לאכזבתם של המתיישבים הגרמנים בארץ ושל נציגי התנועה
הציונית ,שטיפחו ציפיות רבות לפני בואו של הקיסר.