Page 103 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 103

‫חיים יהודיים בגולן ‪101 u‬‬

‫האבן ועליה נשר‬
       ‫ושני דגים‬

‫שמריה גוטמן מנקה‬
       ‫את הכתובת‬

                  ‫חיויא‬                        ‫חברי החוליה לממצא‪ .‬הסוקרים מיהרו לבחון את האבן מקרוב‪:‬‬
  ‫בארמית פירושו נחש‬                            ‫היה זה משקוף מעוטר בשני עופות האוחזים במקורם זֵר אשר‬
 ‫ואילו חיוויאי הוא 'עיט‬                        ‫בקצהו גולפו ראשי נחשים‪ .‬על האבן נחרטה כתובת עברית בזו‬
‫הנחשים'‪ ,‬וזאת על שום‬                           ‫הלשון‪' :‬זה בית מדרשו שהלרבי (של רבי) אליעזר הקפר'‪ .‬הכתובת‬
‫תפריטו המורכב בעיקר‬
                                                                   ‫מוצגת כיום במוזאון עתיקות הגולן בקצרין‪.‬‬
     ‫מנחשים‪ .‬החיוויאי‬                          ‫יש המזהים את העופות המפוסלים כחיוויאים הנפוצים בקיץ‬
     ‫מזהה את טרפו מן‬        ‫בשמי הגולן וניזונים מציד נחשים‪ ,‬ואולם דגם החיוויאי איננו מופיע באמנות היהודית‪.‬‬
     ‫המרומים‪ ,‬עט עליו‬       ‫דמותו של הנשר‪ ,‬המייצג את האל המשקיף על בניו ממרומים כנשר השומר על גוזליו‪,‬‬
     ‫וקוטל אותו במכת‬        ‫נפוצה למדי בבתי הכנסת הקדומים‪ .‬נראה‪ ,‬אם כך‪ ,‬שבעלי הכנף שעל המשקוף מכפר‬
   ‫מקור‪ ,‬ואז הוא בולע‬
   ‫את הנחש מן הראש‪.‬‬                                                    ‫דבורה אינם חיוויאים אלא צמד נשרים‪.‬‬
     ‫את זנב הנחש ניתן‬       ‫רבי אליעזר הקפר היה תנא אשר אמרותיו מובאות במשנה ובתלמוד‪ .‬רבי אליעזר‬
    ‫לראות עוד זמן מה‬        ‫חי במאה השנייה לסה"נ והיה בן דורו ובר פלוגתא לרבי יהודה הנשיא‪ .‬מן הכתובת‬
     ‫משתלשל ממקורו‪.‬‬         ‫עולה כי בכפר דבורה שברמת הגולן‪ ,‬אזור שמופיע אך מעט במקורות היהודיים בני‬

   ‫וכך שנה רבי אלעזר‬                               ‫התקופה‪ ,‬שכן בית מדרשו של אחד מחכמי המשנה הגדולים‪.‬‬
 ‫הקפר‪' :‬נכנס יין שהוא‬       ‫בימיו של רבי אליעזר היו פזורים ברחבי הארץ בתי מדרש שהונהגו על ידי חכמים‪,‬‬
                            ‫ובהם‪ :‬בית המדרש של רבי עקיבא בבני ברק ובית מדרשו של רבי מאיר בטבריה‪.‬‬
   ‫שבעים (בגימטריה)‪,‬‬        ‫הכתובת מדבורה‪ ,‬המזכירה 'בית מדרש'‪ ,‬מאששת את תיאור המציאות הידועה לנו‬
‫ויצא סוד שהוא שבעים‬
                                                                                            ‫כבר מן המקורות‪.‬‬
          ‫(בגימטריה)'‪.‬‬      ‫דמותו של רבי אליעזר הקפר נזכרת דווקא בהקשר לדרומה של ארץ ישראל‪ :‬מסופר‬
                            ‫עליו שטייל בימה של קיסריה‪ ,‬שחכמים באו לבקרו בלוד‪ ,‬ואף נאמר עליו 'אייתי מתניתא‬
    ‫(מדרש תנחומא שמיני‪ ,‬ה)‬  ‫דבר קפרא מדרומא' — באה משנתו של בר קפרא מן הדרום (ואולי הכוונה לבר קפרא‪,‬‬
                            ‫בנו של אליעזר הקפר?)‪ .‬יש מבין החוקרים שהציעו שתלמידיו של רבי אלעזר הקפר‬
    ‫וכך היה רבי אלעזר‬       ‫הקימו את בית המדרש בכפר דבורה‪ ,‬אולי כמה דורות לאחר מותו‪ .‬בר קפרא‪ ,‬כנראה‪,‬‬
     ‫הקפר אומר‪ :‬אהבו‬        ‫התגורר בדרומה של ארץ ישראל ושם הרביץ תורה‪ ,‬אך בית המדרש בגולן נשא את‬
  ‫את השלום ושנאו את‬
‫המחלוקת (דרך ארץ‪ ,‬ס‪ ,‬יג)‪.‬‬                        ‫שמו של החכם הגדול ונועד למסור את תורתו לדורות הבאים‪.‬‬
                            ‫לשמו של החכם רבי אליעזר נסמך הכינוי 'קפר'‪ Kapparis .‬ביוונית הוא צמח הצלף‪.‬‬
                            ‫בימי קדם נהגו לגדל את הצלף‪ ,‬לכבוש את הניצנים במלח‪ ,‬בשמן או בחומץ ולאכלם‪ ,‬וכן‬
                            ‫הכינו ממנו תרופות‪ ,‬תבלינים ואף יין‪ .‬ייתכן שרבי אליעזר עסק בגידול הצלף ובעיבודו‪,‬‬
                            ‫והכינוי 'קפר' מתייחס למקצועו‪ .‬אם נכון הדבר‪ ,‬הרי שבצד לימוד התורה והוראתה‪ ,‬עבד‬
   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107   108