Page 103 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 103
חיים יהודיים בגולן 101 u
האבן ועליה נשר
ושני דגים
שמריה גוטמן מנקה
את הכתובת
חיויא חברי החוליה לממצא .הסוקרים מיהרו לבחון את האבן מקרוב:
בארמית פירושו נחש היה זה משקוף מעוטר בשני עופות האוחזים במקורם זֵר אשר
ואילו חיוויאי הוא 'עיט בקצהו גולפו ראשי נחשים .על האבן נחרטה כתובת עברית בזו
הנחשים' ,וזאת על שום הלשון' :זה בית מדרשו שהלרבי (של רבי) אליעזר הקפר' .הכתובת
תפריטו המורכב בעיקר
מוצגת כיום במוזאון עתיקות הגולן בקצרין.
מנחשים .החיוויאי יש המזהים את העופות המפוסלים כחיוויאים הנפוצים בקיץ
מזהה את טרפו מן בשמי הגולן וניזונים מציד נחשים ,ואולם דגם החיוויאי איננו מופיע באמנות היהודית.
המרומים ,עט עליו דמותו של הנשר ,המייצג את האל המשקיף על בניו ממרומים כנשר השומר על גוזליו,
וקוטל אותו במכת נפוצה למדי בבתי הכנסת הקדומים .נראה ,אם כך ,שבעלי הכנף שעל המשקוף מכפר
מקור ,ואז הוא בולע
את הנחש מן הראש. דבורה אינם חיוויאים אלא צמד נשרים.
את זנב הנחש ניתן רבי אליעזר הקפר היה תנא אשר אמרותיו מובאות במשנה ובתלמוד .רבי אליעזר
לראות עוד זמן מה חי במאה השנייה לסה"נ והיה בן דורו ובר פלוגתא לרבי יהודה הנשיא .מן הכתובת
משתלשל ממקורו. עולה כי בכפר דבורה שברמת הגולן ,אזור שמופיע אך מעט במקורות היהודיים בני
וכך שנה רבי אלעזר התקופה ,שכן בית מדרשו של אחד מחכמי המשנה הגדולים.
הקפר' :נכנס יין שהוא בימיו של רבי אליעזר היו פזורים ברחבי הארץ בתי מדרש שהונהגו על ידי חכמים,
ובהם :בית המדרש של רבי עקיבא בבני ברק ובית מדרשו של רבי מאיר בטבריה.
שבעים (בגימטריה), הכתובת מדבורה ,המזכירה 'בית מדרש' ,מאששת את תיאור המציאות הידועה לנו
ויצא סוד שהוא שבעים
כבר מן המקורות.
(בגימטריה)'. דמותו של רבי אליעזר הקפר נזכרת דווקא בהקשר לדרומה של ארץ ישראל :מסופר
עליו שטייל בימה של קיסריה ,שחכמים באו לבקרו בלוד ,ואף נאמר עליו 'אייתי מתניתא
(מדרש תנחומא שמיני ,ה) דבר קפרא מדרומא' — באה משנתו של בר קפרא מן הדרום (ואולי הכוונה לבר קפרא,
בנו של אליעזר הקפר?) .יש מבין החוקרים שהציעו שתלמידיו של רבי אלעזר הקפר
וכך היה רבי אלעזר הקימו את בית המדרש בכפר דבורה ,אולי כמה דורות לאחר מותו .בר קפרא ,כנראה,
הקפר אומר :אהבו התגורר בדרומה של ארץ ישראל ושם הרביץ תורה ,אך בית המדרש בגולן נשא את
את השלום ושנאו את
המחלוקת (דרך ארץ ,ס ,יג). שמו של החכם הגדול ונועד למסור את תורתו לדורות הבאים.
לשמו של החכם רבי אליעזר נסמך הכינוי 'קפר' Kapparis .ביוונית הוא צמח הצלף.
בימי קדם נהגו לגדל את הצלף ,לכבוש את הניצנים במלח ,בשמן או בחומץ ולאכלם ,וכן
הכינו ממנו תרופות ,תבלינים ואף יין .ייתכן שרבי אליעזר עסק בגידול הצלף ובעיבודו,
והכינוי 'קפר' מתייחס למקצועו .אם נכון הדבר ,הרי שבצד לימוד התורה והוראתה ,עבד