Page 110 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 110
t 108חיים יהודיים בגולן
הריצוף ,המושבים והבימה
בית הכנסת רוצף בלוחות בזלת שסודרו
בקפידה והשתמרו בשלמותם .במרכז
הרצפה ,בדיוק במרכז האולם ,סידרו הבונים
את לוחות הריצוף בצורת מתומן.
הקהל ישב על גבי ספסלי האבן סביב המבנה כשפניו
אל מרכז האולם .לב לבו של בית הכנסת היה אומנם ארון
הקודש ,אולם לעתים רצו בני הקהילה ליצור מוקד נוסף ,וייתכן
שהמתומן שעל הרצפה נועד להוות סימון למקומה של במת עץ ,עליה נפרסו
מגילות ספר התורה או המקום שבו עמד החזן אשר קרא באוזני שומעיו את דברי
התורה או קטעים אחרים מן התפילה.
המדרגות העולות אל ההיכלית לצד הכפר והמעיין
נמשיך בשביל אל עבר מעיין הקשתות אשר נתן למקום את שמו 'אום אל–
קנאטיר' ,שמשמעו בערבית 'אם הקשתות' .כאן נוכל להתרשם מן הקשתות
הבנויות באבן (אחת הקשתות ניצבת שלמה מאז ימי קדם) ולשכשך את רגלינו
בברכות המים.
בדרכנו נחלוף על פני שרידי הכפר היהודי הקדום .שטחו אינו גדול וכנראה שמספר
תושביו לא היה רב .מפעל הבנייה של בית הכנסת ודאי עלה ממון רב .היכן נמצאו
המשאבים לכך? ננסה להתחקות אחרי מקור פרנסתם ואיתנותם הכלכלית של
תושבי הכפר.
לפני 125שנה ביקר במעיין לורנס אוליפנט מלווה בשייח' הבדווי ,ששימש לו
מורה דרך ,וצייר שתיים מן הקשתות שנותרו עדיין שלמות .השייח' הבדווי,
שהכיר את אהבתו של אוליפנט לאבנים עתיקות ,לא הניח לתייר העייף לנוח
מעט וליהנות ממימיו הזכים של המעיין ,ומיהר להובילו לחורבה הקרובה ,אותה
זיהה אוליפנט כבית הכנסת העתיק.
עמוד מפואר בעל עיטורים גאומטריים וצמחיים ובחלקו העליון מנורה ,לולב ,אתרוג ומחתה
