Page 142 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 142
t 140מארץ נידחת לארץ נושבת
3תצפית קוניטרה — מרכז בעבר ועיר רפאים בימינו
במבט מזרחה מתצפית קוניטרה ,ניתן לצפות בעיירה ,שרבים מבתיה נהרסו בקיץ ,1974
לפני שישראל נסוגה ממנה כחלק מהסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לבין סוריה,
שנחתם לאחר מלחמת יום הכיפורים ,וזאת אף שישראל החזיקה בעיירה .הסורים לא
שקמו את בתי העיירה ובנו את 'קוניטרה החדשה'.
צפונית לקוניטרה ,ליד הכביש ,ניתן להבחין בשרידי מבנים במקום שבו עמד הכפר
הצ'רקסי הצפוני ביותר — מנצורה ,שגגות הרעפים האדומים של בתיו בלטו בנוף הגולן
בימים הראשונים שלאחר מלחמת ששת הימים.
המרחב הדרוזי — ממורדות החרמון אל שולי הגולן
לאחר שנעבור את קיבוץ אל רום נפגוש את הכפר הדרוזי בקעתא .ראשיתו ככפר
עונתי (מזרעה) של תושבים ממג'דל שמס שבעונת העבודות החקלאיות יצאו להתגורר
סמוך לשדותיהם .בסוף המאה התשע עשרה הפכה המזרעה לכפר של התיישבות
קבע .בהמשך נסיעתנו נחצה את הכפר הדרוזי מסעדה — צעיר הכפרים הדרוזיים
בגולן ,בשטח הנמצא בשליטת ישראל.
לדעת ההיסטוריונים שורשיה של הדת הדרוזית הם בכת האיסמאעיליה ,אחד
הפלגים של השיעים וראשיתה במאה האחת עשרה במצרים .על פי האמונה הדרוזית
הדת הדרוזית הייתה קיימת מאז ומתמיד ורק בימי הח'ליף אל חאכאם ,בשנת ,1021
הוכשרו התנאים להפצתה .רק מעטים מבני העדה ,העוקאל ,בקיאים ברזי הדת .הדת
הדרוזית שמה דגש על החוויה הדתית ולא על פולחן וקיום מצוות :במקום תפילות
חייב הדרוזי באמירת אמת ,הצום הוא רוחני והימנעות מכפירה המירה את העלייה
למכה ,שהיא חובה לכל מוסלמי.
ראשוני הדרוזים הגיעו לאזורנו כבר במאה האחת עשרה ,עם ייסוד הדת .במאות
השש עשרה והשבע עשרה שלטו אמירים מבית מען הדרוזי ,מסוריה ועד מישור החוף
בארץ .מסוף המאה השבע עשרה החל להתגבש המרכז הדרוזי בחורן ,שם הוא נהנה
ממידת עצמאות מסוימת ובמאה התשע עשרה הוכרו הדרוזים כעדה נפרדת.
tפחות מקילומטר צפונה ממרכז הכפר מסעדה נמצא צומת הפנייה שמאלה לכיוון
העיירה מג'דל שמס .לא נפנה בצומת שמאלה ,אלא נמשיך ישר .לאחר כחצי
קילומטר נפנה שמאלה אל עמק יעפורי ואחר כך ימינה לברכת רם.
4בינות למטעים אל קברו של יעפורי
הכביש החוצה את הבקעה עובר בין חלקות מטעי הנשירים של הדרוזים ,חוצה את
חלקו העליון של נחל סער ומוביל אל פאתי העיירה מג'דל שמס .מיד בכניסה לעמק,
משמאל לכביש ,במרחב מטעי התפוחים ,נבחין בכיפתו הלבנה של אתר הקבורה של
נבי יעפורי המקודש לעדה הדרוזית.
הדוכנים מחוץ למבנה הקבר ,מגרשי החניה ומתקני המשחקים מעידים על מספר
המבקרים הגדול במקום.
המסורת הדרוזית מעבירה את תכונותיו המוסריות של נבי יעפורי מדור לדור.
הדרוזים מעריצים את אישיותו ופוקדים את קברו כל ימות השנה ובמיוחד ביום
הזיארה השנתי ,יום העלייה לרגל למקום המקודש ,ב– 25באוגוסט .עיקרו של מבנה