Page 137 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫מארץ נידחת לארץ נושבת ‪135 u‬‬

‫מבט מתחום ישראל‬
‫(חרבות הכפר צורמן)‬

‫אל עבר היישובים‬
‫בסוריה‬

‫תשעים שנות יישוב‪1967-1878 :‬‬
‫במפה היישובית של הגולן ערב מלחמת ששת הימים ניתן להבחין בחמישה פרקי זמן‬
‫שבהם הוקמו בו יישובים‪ :‬בשנים הראשונות להתיישבות (‪ )1884-1878‬קמו כשישה‬
‫יישובים חדשים בשנה; לאחר ‪ 1884‬ועד מלחמת העולם הראשונה ניתן להבחין‬
‫בהאטה‪ ,‬אז קמו בממוצע פחות משני יישובים בשנה; אחרי מלחמת העולם הראשונה‪,‬‬
‫משקיבלה צרפת מנדט על האזור‪ ,‬הגיעה ההתפתחות היישובית לשפל‪ ,‬ונבנה בממוצע‬
‫פחות מיישוב קבע חדש אחד בשנה; בשנת ‪ 1946‬הייתה סוריה למדינה עצמאית והחלה‬
‫תנופת התיישבות‪ .‬ב–‪ 14‬השנים הבאות הוקמו בעידוד השלטון למעלה משמונה‬
‫יישובים בשנה בממוצע; בשלהי התקופה‪ ,‬בימים שקדמו למלחמת ששת הימים‪ ,‬הוקמו‬
‫לא יותר משניים‪-‬שלושה כפרים בשנה — היו אלה כפרים עונתיים שבהדרגה הפכו‬

‫ליישובי קבע‪.‬‬
‫חמישה תהליכים מאפיינים את ההתפתחות היישובית הסורית בגולן‪ .‬התהליך הראשון‬
‫החל ב–‪ 1878‬בהתיישבות הצ'רקסים‪ ,‬שהקימו במשך שש שנים כפרים בהתיישבות‬
‫יזומה מטעם השלטון העות'מאני‪ .‬בסופו של תהליך ההתיישבות הייתה קונטרה יישוב‬
‫מרכזי מסודר ובו ‪ 260‬בתים ו–‪ 1,300‬תושבים‪ .‬בשלב זה קמו במרכז הגולן ולאורכו‬
‫שמונה כפרים צ'רקסיים (מנצורה‪ ,‬ביר אל–עג'ם‪ ,‬בריקה‪ ,‬ג'ואיזה‪ ,‬מומסיה‪ ,‬עין זיואן‪,‬‬

‫צורמן ורוחניה)‪.‬‬
‫בעקבות תחושת הביטחון שיצרה התיישבות הצ'רקסים‪ ,‬החלה גם התיישבות ספונטנית‬
‫של קבוצות אתניות אחרות שחלקן חיו חיי נוודות באזור (כתורכמנים ובדווים)‪ .‬דרוזים‬
‫שישבו במורדות החרמון ירדו לגולן והקימו את הכפרים מסעדה‪ ,‬בקעתא ובהמשך גם‬
‫את הכפר סחיתה‪ .‬כפרים אלה הצטרפו לשני הכפרים הדרוזים הוותיקים שהיו במורדות‬
‫הגולן — מג'דל שמס ועין קיניה — ולשלושת כפרי העלווים שבמורדות המערביים —‬

‫רג'ר‪ ,‬עין פית וזעורה‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1884‬היו בגולן כבר ‪ 39‬כפרי קבע לערך‪.‬‬
‫התופעה הנרחבת ביותר של התיישבות ברמת הגולן הייתה של בדווים שעברו מנוודות‬
‫להתיישבות קבע‪ ,‬תחילה במהלך מהיר‪ ,‬אחר כך חלה האטה בתהליך‪ ,‬וכשהייתה‬

‫סוריה למדינה עצמאית שב והואץ התהליך‪.‬‬