Page 136 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 136

‫‪ t 134‬מארץ נידחת לארץ נושבת‬

‫רכס חזקה‪ ,‬צורמן‪ ,‬תצפית קונטרה‪ ,‬קבר יעפורי‪ ,‬ברכת רם‪ ,‬הר קטע‪ ,‬נחל סער‪ ,‬עין‬           ‫‪ t‬אתרי הסיו 	ר‬
‫פית‪ ,‬ארמון האמיר פע'ור וגן הפסלים לידו‪ ,‬דבוריה‪ ,‬קצביה (סילוקיה) — מעיינות‬           ‫‪ t‬אופי הסיו 	ר‬

          ‫עדן‪ ,‬מצפה אופיר‪ ,‬ביר א–שגום‪ ,‬עין תאופיק (אופק)‪ ,‬עין שריר (שוירח)‪.‬‬                       ‫	‬
                   ‫המסלול מיועד למטיילים ברכב — להליכות קצרות ולתצפיות‪.‬‬
                   ‫מסלול הטיול משלב אתרי מעיינות‪ ,‬בוסתנים ונקודות תצפית‪.‬‬            ‫‪ t‬דרגת קוש	י‬
                                                                          ‫קלה‪.‬‬    ‫‪ t‬עונה מומלצ 	ת‬
                                             ‫כל השנה‪ ,‬מלבד ימי השלג בחורף‪.‬‬
                                                                                       ‫‪ t‬המלצה	‬
‫בשל מספרם הגדול של האתרים ותפרוסתם הגאוגרפית כדאי לפצל את הסיור‬
                                                                    ‫לשני ימים‪.‬‬

                                 ‫ממרחב נוודי להתיישבות קבע‬

‫לאחר מאות שנים שבהן לא היו בגולן יישובי קבע‪ ,‬החלה התיישבות הקבע בגולן‬
        ‫ברבע האחרון של המאה התשע עשרה‪ ,‬בשלהי ימי האימפריה העות'מאנית‪.‬‬

‫בקיץ ‪ 1967‬חל שינוי קיצוני בנוף היישובי של הגולן‪ .‬בתוך זמן קצר עזבה אותו כמעט‬
‫כל האוכלוסייה שהתגוררה בו‪ ,‬ובמרבית הכפרים החל תהליך של הרס‪ .‬מיד לאחר‬
‫מכן נפתח ברמת הגולן פרק יישובי חדש‪ ,‬הפרק של ההתיישבות הישראלית‪ ,‬שעיצבה‬
‫נוף יישובי חדש‪ ,‬שונה לחלוטין מקודמו‪ .‬השינויים מצאו ביטוי בתהליך היווצרות‬
‫היישובים‪ ,‬בקצב הקמתם‪ ,‬בתפרוסת היישובים‪ ,‬באופיים‪ ,‬במערך הפיסי ובמבנה‬
‫הכלכלי והחברתי של היישובים‪ ,‬בהיקף האוכלוסייה ובהרכבה האתני וכן בתרבות‬

                                                   ‫החיים שהתפתחה ברמת הגולן‪.‬‬
‫בנוף היישובי של רמת הגולן חבויות עדויות להתיישבות שהתקיימה בו עד מלחמת‬
‫ששת הימים‪ .‬על פי מפקדים סוריים התגוררו בגולן ‪ 130‬אלף תושבים ב–‪ 220‬יישובים‪.‬‬
‫לנוף הכפרי של הגולן היו מאפיינים פיזיים של המערך הכפרי הערבי המזרח תיכוני‬
‫במאה התשע עשרה ובתחילת המאה העשרים‪ .‬ביישובים אלה התגוררה אוכלוסיית‬
‫ְספר‪ ,‬חקלאית בעיקרה‪ .‬היא חיתה בתרבות חיים שמרנית ובדלנית‪ ,‬בעוני‪ ,‬בבערות‬

                                                              ‫ובתנאי מחיה קשים‪.‬‬
‫רוב התושבים‪ ,‬למעלה מ–‪ 80‬אחוזים‪ ,‬היו מוסלמים סונים‪ ,‬וכמעט כולם היו ממוצא‬
‫ערבי‪ .‬רובם היו בדווים‪ ,‬מיעוטם — דרוזים ועלווים‪ .‬כ–‪ 16‬אחוזים היו מוסלמים‬
‫שאינם ערבים‪ :‬צ'רקסים ותורכמנים‪ .‬קבוצות מיעוטים קטנות אחרות‪ ,‬כגון הארמנים‬

                           ‫הנוצרים‪ ,‬הכורדים והמוגרבים מנו מאות ספורות בלבד‪.‬‬
                       ‫להתיישבות היהודית במאה התשע עשרה בגולן ראו סיור ‪.9‬‬
‫גושי ההתיישבות בגולן נפרסו לאורך צירי התנועה המרכזיים והתאפיינו בחלוקה‬
‫אתנית מובהקת‪ :‬הדרוזים התרכזו בחמישה כפרים במורדות החרמון; העלווים‬
‫בשלושה כפרים בשיפולים הצפוניים–מערביים של האזור על הציר ממסעדה לכיוון‬
‫דרום לבנון; הצ'רקסים התרכזו בקונטרה וב–‪ 12‬כפרים בסביבתה וכן משני צדי הדרך‬
‫ממנה דרומה; התורכמנים התגוררו ב–‪ 14‬כפרים במרכז הגולן סביב כפר נפח ומשני‬
‫צדי כביש הרוחב המרכזי מקונטרה לגשר בנות יעקב; הבדווים בני שבט התלוויה ישבו‬
‫בבקעת הב ֵטיחה; המוגרבים בשני כפרים בשולי דרום הגולן; הבדווים שעברו מנוודות‬
‫לתהליך התיישבות התרכזו בתחילה בעיקר בדרום‪ ,‬ומאוחר יותר הם התיישבו בשטח‬
‫הפנוי בצפון–מערב האזור; רק הנוצרים התפזרו בקהילות קטנות בקוניטרה ובכמה‬

                                                                  ‫יישובים אחרים‪.‬‬
   131   132   133   134   135   136   137   138   139   140   141