Page 138 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 138
t 136מארץ נידחת לארץ נושבת
בהדרגה הגיעו יישובי הקבע לרוויה יישובית ,שטחי הקרקע ומקורות המים שלהם נוצלו
עד תום ,וליד כפרי האם החלו להתפתח כפרי בת — 'מזרעות' שנבנו בצורה ספונטנית.
בשנים 1960-1945יזמו הסורים הקמת יישובים לחיילים משוחררים .השלטון הסורי
עודד את השלמת תהליך קיבוע הבדווים והתאים אותו לצרכיו הצבאיים .היישובים
הוקמו בעיקר לאורך קו החזית עם ישראל ,מדרום לבניאס ועד עין תינה .בשטח זה
המדרון מתון למדי ,אין בו מצוקים תלולים ואין בו צירי תנועה סלולים .כאן מוקמו
מוצבי חזית מעל יישובים בישראל ,כאשר תושבי הכפרים משרתים חלק מהשנה
בשירות צבאי במסגרת המשמר הלאומי ומאיישים את מוצבי האזור.
חידוש יישובי ללא חדשנות
תהליך ההתפתחות הספונטני והיעדר תכנון וסיוע ,גרמו להיווצרות כפרים מגובבים
ולהתפתחות אקראית של דרכים פנימיות כפועל יוצא של מיקום חצרות הבתים.
מבנה המגורים היה פשוט ודל ,והלך והתרחב עם הגדלת התא המשפחתי .הבנייה
הייתה בדרך כלל מחומרים מקומיים :טיט ,אבנים לא מסותתות או ניצול של אבנים
מסותתות מתקופות קדומות בשימוש משני .הגג נבנה מרשת של ענפים ומאדמה
מהודקת ונשען על קורות עץ טבעי או על קורת מתכת מזדמנת.
גוטליב שומכר ,שביקר כמה פעמים בגולן בשלהי המאה התשע עשרה וערך בו סקר,
תיאר:
הם מניחים אבני בנייה עתיקות זו על גבי זו ,ללא חומר מלכד ,וכך הם בונים את
בקתותיהם ...הגג נתמך בקורות אלונים גסות ,מהעצים הנפוצים באזור ,ועליהן
עלי הרדוף מונחים באלכסון ושכבה של אדמה ותערובת חרסית וקש דק...
המשפחה גרה באותה בקתה עד שהגג מאיים לקרוס תחת המשקל של תוספת
החרסית השנתית .אז הם בונים בקתה אחרת ,במקום אחר באותו ישוב.
(הגולן ,תרגום :מ' הרטל ,ירושלים תשנ"ח ,עמ' .)38
לאחר 90שנות התיישבות התאפיין הגולן בריבוי יישובים ללא תכנון אזורי ,בהיעדר
תשתיות בסיסיות של דרכים ,של מים ושל שטחים לעיבוד חקלאי ממוכן ומושקה,
לא היו בו חשמל ,ביוב ותקשורת ,חסרו באזור שירותי בריאות וסעד ומערכת חינוך
קדר במלאכתו בסוף
המאה התשע עשרה
(שומכר)
