Page 132 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 132
t 130מצודת נמרוד
מהמסת חומר המליטה בקירות ולכן קצב היווצרותם מהיר בהרבה משל הנטיפים
במערות ,הנוצרים מהמסת סלע.
הפרוזדור המרשים ,שירד למעמקים וקצהו היה חסום במפולות ,הצית את דמיונם
של תושבי האזור .זקני הדרוזים סיפרו שזו תחילתה של מנהרה הנמשכת עד למערת
הבניאס ואשר קישרה בין העיר ובין המבצר.
החלק התחתון של חדר המדרגות חצוב בסלע.
tנפנה שמאלה ונצא אל מחוץ למבצר דרך פתח קטן.
זהו פתח מילוט המוסתר מבחוץ מאחורי קבוצת סלעים .המזוזות והמשקוף של הפתח
מסותתים עם זיזים בולטים ,בדומה לאבני הקירות החיצוניים .מי שעמד אף במרחק
לא גדול מהמגדל לא יכול היה לזהות את מקום הפתח.
נראה אפוא כי חדר המדרגות שימש מנהרת סתרים ואפשר כניסה סודית למבצר גם
בעת מצור .מטבע הדברים השימוש בו היה מועט ונשאלת השאלה — מדוע הוא נבנה
לגובה רב כל כך?
התשובה לכך היא שמנהרת הסתרים נבנתה בין קירות המגדל המורחב ובין מצוק
הסלע .בניית תקרה גבוהה חסכה לבוני המגדל את הצורך למלא את החלל שבין
השניים וכן הקטינה את הלחצים המופעלים מבפנים על הקיר החיצוני והגדילה את
יציבות המגדל.
הקיר הצפוני של המגדל הוא הגבוה ביותר במבצר ,כ– 30מטר .הוא בנוי בניצב למצוק
שעליו בנויה החומה .בראשו נראית אבן אלכסונית שכביכול עומדת ליפול בכל רגע.
למעשה היא שייכת לחרך ירי בקומה השלישית ואין חשש שתיפול.
הכתובת הגדולה ,שאותה ראינו כבר בראשית המסלול ,מציינת את השותפים לבנייה:
הסולטאן בייברס — פטרון ,ביליכּ — יוזם הבנייה ,שני מפקדים (אחד מהם ,בדר אלדין
בכתות ,מוזכר במקורות כמפקד המבצר) ,האדריכל ,הבנאי וכותב הכתובת וכן את
תאריך השלמת הבנייה.1275 ,
מה בין רחבת הר הבית ההרודיאנית למגדל השער?
ייתכן שהקומה העליונה של המגדל המורחב שימשה ארמון לביליכּ ,הנזכר במקורות.
מיקום המגדל ,בצד המערבי של המבצר ,במקום שממנו נשקפת תצפית מעולה לעמק
החולה והוא נהנה מרוחות הבריזה המערביות ,מתאים מאין כמוהו לשמש ארמון.
כשהאדריכל עבד אלרחמן תכנן את המגדל עמדה בפניו הבעיה של בניית מבנה בעל
קירות תמך גבוהים מאוד .נראה כי העתיק את הפתרון ממבנה רחבת הר הבית שבנה
הורדוס בירושלים ,כ– 1,300שנה לפני כן .כשהגיעו הממלוכים לירושלים היה המקדש
חרב כבר זמן רב ,אך קירות התמך והחללים המקומרים עמדו על תלם .בייברס
השקיע מאמצים רבים בשיקום הר הבית ובשיקום מערכות המים שבו ,ואין ספק
שאנשיו הכירו היטב את הטכניקה ששימשה לבנייתם.
קירות המגדל בנויים מאבנים המזכירות מאוד את האבנים ששימשו לבנייה בימי הורדוס,
הן בגודלן והן בשיטת הסיתות שלהן .עם זאת ,הממלוכים העתיקו את מה שנראה כלפי
חוץ :בנייה באבני ענק וקמרונות .איכות הבנייה לא השתוותה לזו של ירושלים .גם
חישוב העומסים על קירות המבנה לא היה מדויק והוא קרס ברעידת אדמה.
