Page 166 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 166
t 164לרעיון יישוב הארץ מעבר לירדן
5ההתיישבות בבקעת הבטיחה
tמכביש 92מזרחית לכינרת נמשיך צפונה ובצומת יהודיה נפנה מערבה כ–2.5
קילומטרים .ניכנס בשביל עפר שמאלה (שביל 1568בצבע אדום) וניסע עוד
קילומטר עד ל'בית הֶּבק' .אם הדרך בוצית מומלץ לעשות את הקטע האחרון
ל'בית הבק' ברגל.
ניסיון ההתיישבות היהודית בבקעת בטיחה היה כנראה הניסיון היחידי בתולדות
ההתיישבות היהודית שבו שימשו יהודים אריסים של מוסלמי — של הבק (תואר
שלטוני) הכורדי עבדול רחמן פאשה ,האחראי להעברת שיירות עולי הרגל למכה.
המתיישבים בבקעת הבטיחה עלו מרוסיה מהערים חרסון והומל (שבה לראשונה
התגוננו יהודים על נפשם בפוגרום ב– .)1903הבאים הביאו עמם מכונות חקלאיות
וחיפשו שטח מישורי להתיישבות .ידידו של הבק ,רבי לייבוש מאירוביץ מהמושבה
מגדל ,המליץ למתיישבים להתיישב בבטיחה .הבק רצה למכור ליהודים את כל השטח
שבבעלותו ,אך בשל החשש מקדחת באזור נמנעו היהודים מרכישת השטח והסכימו
להתיישב במקום ולהיות אריסים .הוא הבטיח לידידו שהיהודים יישבו על אדמתו
תחת חסותו ויהיו בטוחים בנפש וברכוש 16 .משפחות התארגנו בקואופרטיב (גם
בהקמת קואופרטיב של אריסים לשנת ניסיון אחת יש לראות חידוש מעניין!) ועלו על
הקרקע בחול המועד סוכות ( 1904תרס"ד) .הבק בנה עבור המתיישבים שישה צריפים
קטנים על שפת הכנרת.
בין המתיישבים היו חקלאים מנוסים ,והם הצליחו לגדל חיטה ,דּורה ,תפוחי אדמה
ואבטיחים וכן שתלו גן ירק .יבולי הבצל ותפוחי האדמה היו מצוינים וגם החיטה עלתה
יפה .חלק מאנשי הקבוצה החל גם לעסוק בדיג בכינרת .הקבוצה נטעה איקליפטוסים
בצפון הכנרת ,במקום שבו היו המים רדודים ,במגמה להילחם בקדחת האופיינית
למקומות שבהם המים עומדים.
בית הבק בבקעת הבטיחה
