Page 162 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 162
t 160לרעיון יישוב הארץ מעבר לירדן
4בני יהודה — החלמוניות
החלמוניות מופיעות
'...אין איש ׂשם על לב ונפול תיפול באין עוזר'... בארץ באזורים בעלי
לחות נמוכה :בגולן
tלאחר שנהנינו מהנוף המרהיב ,נרד מהתצפית דרומה במסלול שצבעו כחול (סימון
שבילים ,)1662לאורך קו הרכס .מסלול ההליכה ההררי מתחיל מהמצפה וממשיך במפנים מערביים,
דרומה על גב ההר עד לבני יהודה הישנה ,בהמשך פונה מערבה ויורד עד לקרן עין בחגורה ב ְספר המדבר
גב ומשם לנקודת האיסוף בערוץ נחל עין גב. והן גולשות לחבל
הים תיכוני ולחבל
משמאלנו נבחין בשרידי המוצבים הסורים שחלשו על האזור כולו עד מלחמת ששת המדברי .החלמוניות
הימים .בחודש נובמבר פורחות כאן חלמוניות ,ובאביב המסלול שופע פריחה של נראות בארץ באתרים
לא רצופים שכן הן
צבעונים ,אירוסים ,כלניות ,רקפות ופרחים נוספים. כנראה צמח שרידי
(ראו הסבר בעמ'
בוסתן ומעיין )262מתקופת הקרח
מאזור המוצבים נמשיך ללכת לאורך הרכס ונרד דרך מטעי הזיתים לדרך רחבה האחרונה .החלמונית
ובהירה .נפנה שמאלה ונגיע לבוסתן קסום שבו נובע מעיין — זוהי מושבת בני יהודה שייכת לפרחים מבׂשרי
הישנה (ביר א–שגום) .רצוי לעצור כאן למנוחה קלה מתחת לעצי השיזף הגדולים, הגשם בסתיו ,הנחשב
לתקופה בעלת התנאים
שפרותיהם שימשו את המתיישבים בתקופות הקשות שעברו עליהם במקום. הקשים ביותר לצומח.
על אף כישלון ההתיישבות ברמת'ניה לא ויתרו רבים מ'בני יהודה' על רעיון צמחי הפקעת שהשירו
ההתיישבות .חלק מחברי אגודת 'בני יהודה' פרשו ונותרו בה 14משפחות בלבד .בשנת עליהם בקיץ מנצלים
1887רכשה הקבוצה בכספה ובעזרת לורנס אוליפנט כ– 2,100דונם מתושבי הכפר לפריחה את מה שאגרו
הערבי ביר א–שגום ,וכעבור שנה עלו למקום חמש משפחות ראשונות. בשנה שעברה.
המתיישבים התגוררו ב'חושות' (סוכות קנים וענפים) שהותירו הערבים והחלו לעבד החלמוניות בפריחה
את אדמותיהם בעזרת השכנים הערבים.
יבול התבואות הדל בסוף העונה הראשונה הכביד על המשך ההתיישבות ,וכשלא הגיעה
עזרה נטשו המתיישבים את המושבה וחזרו לצפת .מותו של אוליפנט בשנת 1888
הנחית מהלומה נוספת על חברי האגודה שהגדירו את מצבם 'נשארנו עתה כאוניה
המטורפת בים ,באין תורן ומשוט! נשבר תורן אונית תקוותינו ,נשבר עמוד משענת
חיינו' .בקיץ ( 1891תרנ"א) נעשה ניסיון נוסף והפעם עלו לכפר ארבע משפחות .הן
התגוררו בשישה בתי חימר ולהם גגות קנים שהונחו על גבי קורות עץ' ,בתי עוני' כפי
שכינו אותם המתיישבים .את עליית הקבוצה למקום מימנו
'חובבי ציון' בלונדון .כעבור זמן קצר פרצה באזור מחלת
הכולירה (חולירע) וסגר הוכרז על כל מחוז דמשק ,ובכך
נותקו המתיישבים מהעולם החיצון .עם הסרת הסגר כעבור
10חודשים ,התברר שהקבוצה התמוטטה מבחינה כלכלית.
הביקורת כלפי ניסיון ההתיישבות השני של האגודה לא איחרה
לבוא .נכבדי 'חובבי ציון' בחו"ל טענו כלפי המתיישבים' :מי דרש
זאת מיד חברת "בני יהודה" לשים את נפשם בכפם ולהיאחז
בארץ ,אשר לא דרך כף רגל איש ישראל משנות מאות רבות,
ומי ייתן ערבותו בעד חייכם ושלומכם שמה ,כי אחרי אשר
תתאחזו שמה ותיסדו את מושבתכם על הצד היותר נכון,
אם לא תהיו נאלצים לעזוב גם אדמתכם את בתיכם ואת
כל תעודתכם שמה בידי המקרה בידי תושבי הארץ הפראים
אשר מוזר להם עם ישראל' (ניישטט ,הגולן ,עמ' .)142
המעיין בביר א–שגום
