Page 159 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 159
לרעיון יישוב הארץ מעבר לירדן 157 u
המושבה 'תפארת בנימין'
ליד הכפר הערבי ס'אחם אל ג'ולן רכשה אגודת 'שבי ציון' מניו יורק כ– 8,000דונם.
השטח חולק ל– 160חלקות משק 50 ,דונם כל חלקה .נציג האגודה ומייסדה ,אדם
רוזנברג ,הגיע לארץ בשנת 1895והחל לפעול להנחת היסודות ליישוב .על גבעה קטנה
סמוך לכפר הערבי נבנתה חצר משק מוקפת חומה כדי להגן על תושבי המקום .בתוך
החצר נבנו אורוות מרווחות ובית מגורים .במקביל לבנייה החלו בשתילת מטעים,
נטעו 8,000שתילי גפן ו– 17אלף שתילי עצי תות וזרעו חלקות שעורה ,שומשום,
חימצה (חומוס) ותלתן.
משפחה אחת התיישבה ב'תפארת בנימין' ונלוו אליה כמה מתיישבים יחידים ופועלים,
ומשפחות נוספות עתידות היו להגיע למקום .לרוע המזל ,כבר ביולי 1896יצאה
מקושטא הוראה לגרש את המתיישבים.
הגזרה בוטלה במאמצים מרובים ,אך נאסרה בניית בתים חדשים ונאסרה כניסת
מתיישבים חדשים .האיסורים הקשים הביאו לקיפאון ולנטישת המושבה' .תפארת
בנימין' ננטשה בסוף שנת .1896
אמציה איזנברג (מימין) ההיאחזות 'נחלת משה' ('עזרה מצר')
האחראי על אדמות האגודה 'עזרה מצר להתיישבות בארץ ישראל' נוסדה ברומניה ומנתה למעלה מ–80
משפחות .האגודה רכשה 18אלף דונם מאדמות החורן מידי הברון וכעשר משפחות
פיק"א בחורן וזלמן כהן
(משמאל) המשגיח עלו על האדמה בחנוכה תרנ"ו (.)1895
בפועל על הקרקעות נוכח האיסור החמור של השלטונות לעליית אזרחי רומניה נעצרו המשפחות בביירות
עד 1938 ובדמשק ,ורק הודות לשוחד ,נפתחו שערי הארץ בפניהן .בשלב הראשון הורשו רק
הגברים לעלות והנשים והילדים נותרו בדמשק .בתחילה התיישבו הבאים בחצר
'תפארת בנימין' ורק אחרי פסח תרנ"ו ( )1906עברו לבתים שנבנו עבורם על הקרקע
שרכשו ליד הכפר עמידון .הם החלו בשתילת גפנים ועצי תות ,ירקות לתצרוכת
עצמית ובזריעת גידולי פלחה .כעבור שנה הצטרפו חמש משפחות נוספות מרומניה.
חברי האגודה שהו במקום ,עד שחיילים טורקים גירשו אותם בכוח מאדמתם בסוף
שנת .1897
ההיאחזות 'אחווה' ('אגודת אחים')
את הפעילות היישובית סמוך לכפר נפעה
שבחורן יש לזקוף לזכותה של 'אגודת
האחים' מיקטרינסלב .שליח האגודה משה
וינגר הגיע לארץ בשנת 1896והוטל עליו
לעבד את האדמה ,לשמרה ,לזרוע ולנטוע
וגם לבנות בתים — כדי להכין את הקרקע
לעליית חברי האגודה .במושבה נבנו
שלושה בתי מגורים ומשה ומשפחתו גרו
במקום עד שנאלצו לעזוב את הגולן יחד
עם המגורשים האחרים .היה זה הניסיון
האחרון בתקופת העלייה הראשונה
להתיישבות יהודית בחורן.
