Page 155 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 155
לרעיון יישוב הארץ מעבר לירדן 153 u
מרחב להתיישבות — ' 1הנה קמנו ונתעודד להיות ראשונים— '...
אזור רמת'ניה וברקע
ההתיישבות ברמת'ניה
החרמון ,הר יוסיפון
והר שיפון רמת'ניה בערבית — רום–תני (פירוש השם — מרעה גמלים) ויש שזיהו את המקום עם
'גולן בבשן' (יהושע כא ,כז).
סר לורנס אוליפנט
(,)1888-1829 חלוצי ההתיישבות היהודית בגולן בעת החדשה היו בני צפת .קבוצת צעירים מצפת
הקימה בשנת תרמ"ג ( )1883את אגודת 'בני יהודה' להתיישבות על הקרקע .הצעירים,
אנגלי נוצרי ,שהאמין שרובם התקיימו על 'החלוקה' (תמיכה כספית שהגיעה מהגולה בתמורה ללימודיהם
בשיבת היהודים בישיבה) ,מאסו בדרך הקיום הזו ורצו לחיות מפרי עמלם .חברי האגודה הושפעו
לארצם והטיף בספרו מחלוצי העלייה הראשונה והחליטו להקים מושבה משלהם.
'ארץ הגלעד" להקמת הניסיון הראשון לתקוע יתד באדמות הגולן היה ברמת'ניה ,כפר צ'רקסי שהוקם שנים
אזור חקלאי אוטונומי
ליהודים בבשן ובגלעד. מועטות קודם לכך ,על שרידי יישוב קדום מהתקופות הרומית והביזנטית.
חותמת חברת 'בני יהודה' אמצעים כספיים לא היו בידי המתיישבים ,ולרכישת 14אלף דונם מאדמות הכפר
הצ'רקסי רמת'ניה הסתייעו ב ֶסר לורנס אוליפנט .בשנת תרמ"ה ( )1885קנתה האגודה
את הקרקע מידי מושל קוניטרה ,הּבֶק עבדול רחמן ,שהיה בעליהם של שטחים
נרחבים בכל דרום הגולן ובבקעת הבטיחה.
נלך בשבילי הכפר לכיוון פסגת הכפר ,שם נמצא המבנה הגדול שבו התגוררו מתיישבי
רמת'ניה.
בראשית שנת תרמ"ו ( )1885עלו לכפר ראשוני הנציגים של 35המשפחות (160
נפשות) שהיו בחברה שרכשה את הקרקע .ליישובם קראו 'בני יהודה' ככתוב
בפסוק בספר הושע 'ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו( '...הושע ב ,ב).
המתיישבים קבלו היתר לגור בשרידי הכנסייה הקדומה שבכפר .הם
שיפצו את המקום ובנו בו מספר חדרים — 'ולעת עתה יש לנו בית
אוצר גדול הנבנה מחדש ,אורך 48אמה ורוחב 18באמה ובו שישה
חדרים( '..ניישטט ,הגולן ,עמ' .)136
בכפר לא היו עדיין מבנים מתאימים למגורים ,ולכן הבאת הנשים
והילדים למקום התעכבה .המתיישבים זרעו תבואות חורף וקיץ ,על
אף שבהיעדר אמצעים לא יכלו לקנות צמדי בקר לחרישה .עשרה מחברי
האגודה עבדו חליפות בכפר .בחורף הראשון זרעו חיטה ,שעורה ,פול ,עדשים
