Page 271 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 271

‫משולש בין מדינות ‪269 u‬‬

‫תחנת הרכבת בצמח‬

                        ‫‪ 1‬צמח — תחנת 'רכבת העמק' — בין הרים טסה הרכבת‬

     ‫הרכבת החיג'אזית‬    ‫תחנתנו הראשונה היא בתחנת צמח של 'רכבת העמק'‪ .‬רכבת העמק הייתה שלוחה‬
           ‫רכבת ביזמה‬   ‫של 'הרכבת החיג'אזית' שחיברה את דמשק לעיר ֶמדינה בחצי האי ערב‪ .‬רכבת העמק‬
                        ‫נחנכה בשנת ‪ 1905‬וחיברה את חיפה עם צמח‪ ,‬ומשם עלתה דרך עמק נהר הירמוך‬
‫עות'מאנית‪ ,‬ייעוץ גרמני‬  ‫לתחנה בעיר דרעא שבעבר הירדן‪ .‬בשעת בנייתה היה תוואי המסילה כולו בתחום‬
    ‫וסיוע מצרי ואיראני‬
                                                                   ‫שלטוני אחד — האימפריה העות'מאנית‪.‬‬
 ‫שנועדה בעיקר להסיע‬     ‫בשנת ‪ 1922‬הפרידו הבריטים את שטח עבר הירדן המזרחי מפלשתינה–ארץ ישראל‪.‬‬
 ‫עולי רגל מוסלמים אל‬    ‫רמת הגולן הייתה לחלק מהמנדט הצרפתי על סוריה‪ ,‬והגבול בין המדינות נקבע בנהר‬

   ‫הערים מכה ומדינה‪.‬‬                                                                              ‫הירמוך‪.‬‬
     ‫(הרכבת הגיעה עד‬    ‫בהסכמים בין הבריטים לבין ההאשמים‪ ,‬שליטי עבר הירדן‪ ,‬ניתן היתר לרכבת העמק‬
    ‫מדינה)‪ .‬אורך תוואי‬  ‫להמשיך לנוע במסילתה בשתי גדות הירמוך‪ ,‬כשהיא עוברת למעשה ממדינה למדינה‬
‫המסילה היה ‪ 1300‬ק"מ‬
  ‫והשלוחה מחיפה ועד‬                                                                          ‫ללא עצירות‪.‬‬
    ‫דרעא הייתה באורך‬           ‫הרכבת פעלה עד שנת ‪ 1946‬והובילה נוסעים ומשאות מחיפה לסוריה ולירדן‪.‬‬
    ‫‪ 161‬ק"מ‪ .‬ביצוע קו‬   ‫לאחר 'ליל הגשרים' (‪ 16‬ביוני ‪ ,)1946‬שבו פוצץ הפלמ"ח חלק מגשרי הרכבת על‬
     ‫המסילה הוטל על‬     ‫הירמוך‪ ,‬המשיכה הרכבת לפעול רק בקו חיפה‪-‬צמח‪ .‬בליל ה–‪ 14‬במאי ‪ 1948‬פוצצו‬
‫היינריך מייסנר הגרמני‪,‬‬
    ‫מהנדס הרכבות של‬                    ‫גם גשרי הרכבת בנהריים וליד קיבוץ גשר ומאז פסקה פעולתה כליל‪.‬‬
                        ‫מבנה תחנת הרכבת בן שתי הקומות מנוקב מפגיעות בשל הקרבות הקשים שהתחוללו‬
            ‫האימפריה‪.‬‬
‫סלילת המסילה נתקלה‬                                                               ‫כאן במלחמת העצמאות‪.‬‬
                        ‫הסורים נסוגו לגבעת אל קצ'ר (היום תל קציר) וישבו שם עד ‪ 1‬באוקטובר ‪ ,1949‬שעה‬
 ‫בקשיים בשל הבדווים‬     ‫שפינו את המקום בעקבות הסכם שביתת הנשק שנחתם בין ישראל לבין סוריה‪ .‬בהסכם‬
       ‫במרחב שחששו‬      ‫שנחתם ב–‪ 20‬ביולי ‪ 1949‬נקבע ש'הכוחות הצבאיים של סוריה ושל ישראל ייסוגו אל‬

  ‫שפרנסתם תיפגע עם‬
‫הפסקת שיירות המדבר‬

      ‫עליהן נתנו חסות‬
   ‫ואותן שדדו לא פעם‬
 ‫לפרנסתם‪ .‬גם התנאים‬
‫הפיזיים במדבר הכבידו‬
 ‫על המסילה וחייבו את‬
  ‫בוניה לדאוג לקידוחי‬

     ‫מים ומתקני אגירה‬
‫לצורך הפעלת הקטרים‬

    ‫שנעו בכוח הקיטור‪.‬‬
   266   267   268   269   270   271   272   273   274   275   276