Page 267 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 267

‫ארץ שבעה מינים ורבבת פרחים ‪265 u‬‬

                     ‫	‪ t‬מחושניה נמשיך בנסיעה עוד שלושה עשר קילומטר עד חניון יהודיה הנמצא‬
                                               ‫בכניסה לשמורת יהודיה (הכניסה לשמורה בתשלום)‪.‬‬

                     ‫בחניון יש שירותים וקיוסק הפתוחים בשעות שבהן פתוחה השמורה למבקרים‪ .‬אנו‬
                           ‫נסתפק כאן במנוחה ובסיור קצר בשולי החניון ובחלקי היער הקרובים לכביש‪.‬‬

                     ‫‪ 7‬יער יהודיה — חיטת הבר כשפן ניסיונות‬

‫דמומית ארץ ישראלית‬   ‫באזור זה נמצא ריכוז גדול במיוחד של חיטת הבר‪ .‬מחקרים רבים הקשורים בתכונות‬
         ‫כרמלית נאה‬  ‫העמידות של חיטת הבר נערכו כאן‪ .‬חיטת הבר עמידה — הרבה יותר מהחיטה‬
                     ‫התרבותית — למחלות‪ ,‬למזיקים ולתנאי סביבה קשים‪ ,‬ולכן היא משמשת מקור לשילוב‬
                     ‫תכונות עמידות אלה אל זני התרבות של החיטה‪ ,‬צמח הלחם החשוב בעולם שהוא בעל‬
                     ‫חשיבות כלכלית עליונה‪ .‬הכנסת העמידויות של חיטת הבר בחיטה התרבותית נעשית‬

                              ‫בדרך המסורתית של הכלאות‪ ,‬אך גם בטכניקות מודרניות של הנדסה גנטית‪.‬‬
                     ‫אהרון אהרונסון‪ ,‬איש זיכרון יעקב ומחתרת ניל"י‪ ,‬הוא האיש שהוכיח בסדרה של‬
                     ‫הכלאות את הקשר הישיר בין החיטה התרבותית לחיטת הבר — 'אם החיטה'‪ .‬בשנת‬
                     ‫‪ 1905‬נשלח אהרונסון לחרמון למצוא שם את חיטת הבר‪ .‬הוא נשלח למשימה על ידי‬
                     ‫חוקרים מהאוניברסיטה של ברלין‪ ,‬ביניהם פרופסור אוטו ורבורג‪ ,‬לימים יושב ראש‬
                     ‫ההסתדרות הציונית‪ ,‬אבי המחקר החקלאי בארץ וממייסדי האוניברסיטה העברית‪.‬‬
                     ‫אהרונסון לא מצא את החיטה באותה שנה‪ ,‬אולם בשנת ‪ 1906‬הוא נשלח בשנית ואז‬
                     ‫מצא את החיטה ליד ראש פינה וגם בחרמון‪ .‬בעידודו של ורבורג יצא אהרונסון למסע‬
                     ‫גיוס כספים בארצות הברית לצורכי הקמה של תחנת מחקר חקלאית בארץ ישראל —‬
                     ‫התחנה בעתלית‪ .‬החיטה שימשה 'מנוף' לגיוס הכספים ובתחנה שהקים וניהל בעתלית‬
                     ‫ערך אהרונסון את הניסיונות שלו בחיטה‪ .‬למחקריו של אהרונסון יש חשיבות עצומה‬
                     ‫בהשבחה של החיטה התרבותית וביצירה של זנים עמידים למחלות‪ ,‬למזיקים ולתנאי‬

                                               ‫סביבה קשים על ידי ניצול תכונות העמידּות של חיטי הבר‪.‬‬
                     ‫באביב פורחים באזור יהודיה מרבדים מרהיבים של פרחים‪ .‬אם תבקרו כאן במרס‬
                     ‫תוכלו לראות 'שטיחים' של כרמלית נאה שפורחת בוורוד בהיר על תלי האבנים ועל‬

                                           ‫גדרות האבן‪ ,‬שנראים בעונה זו כאילו שפכו עליהם צבע ורוד	‪.‬‬
                     ‫לדמומית ארץ ישראלית יש פרח אדום מבריק שקוטרו יכול להגיע לחמישה סנטימטר‪.‬‬
                     ‫תורמוס ההרים פורח בכחול עז וכמובן‪' ,‬ים השיבולים' מלווה את הפריחה‪ .‬בעונה זו‬

                                          ‫מלבלבים עצי אלון התבור של השמורה בצבע ירוק בהיר רענן‪.‬‬
                     ‫ברי המזל יבחינו בשפני סלע מדלגים בין גלי האבנים ולעתים גם מטפסים על העצים‬

                                                               ‫כדי לאכול עלים רעננים וּפֵרות‪		.‬‬

                     ‫כאן מסתיים הטיול — תם ולא נשלם‪ .‬מי היו לנו? חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬גפן‪ ,‬זית‪ ,‬רימון‬
                     ‫ותאנה והמון פרחי בר‪ .‬ומה עם התמר? לחופי הכינרת‪ ,‬לא הרחק‪ ,‬יש מטעי תמרים‬
                     ‫רבים‪ .‬מטעי התמרים של הקיבוצים דגניה וכינרת הם המטעים המודרניים הראשונים‬
                     ‫בארץ‪ .‬תמרי הבר גדלים ליד מעיינות לאורך בקע הירדן מבקעת כינרות דרומה‪,‬‬

                                                          ‫בחופי ים המלח ובערבה‪ ,‬אך לא ברמת הגולן‪.‬‬

                                                                                                       ‫לעיון נוסף‪:‬‬
                                                                      ‫א' דנין‪' ,‬הצומח בגולן'‪ ,‬טבע וארץ י (‪ ,)1968‬עמ' ‪.167-162‬‬
                                                                       ‫א' דנין‪' ,‬הצומח בגולן'‪ ,‬אריאל ‪ ,)1987( 51-50‬עמ' ‪.19-16‬‬
   262   263   264   265   266   267   268   269   270   271   272