Page 265 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 265
ארץ שבעה מינים ורבבת פרחים 263 u
צמחים בעלי גמול נחות שנדחקו בפריחתם לעונה גרועה מבחינת זמינות המים לצמח
אבל נוחה מבחינת התחרות על ההאבקה.
לפורחי הסתיו מקבוצת הסתוונית ,הכרכום והחלמונית יש איבר המאפשר להם
לשרוד עד גשמי הסתיו .זהו איבר אגירה תת–קרקעי — פקעת או בצל — שמאפשר
לאגור מזון ומים בחורף ובאביב ,ולשמרם לצורך הפריחה בסתיו .זמן קצר אחרי
הפריחה מתחילה העונה הגשומה והצמחים יכולים לשוב ולמלא את מאגרי המזון
והמים שלהם .זה גם מסביר מדוע הם פורחים בסתיו ולא בקיץ ,הרחוק בזמן מן
העונה הגשומה.
הפרח של פרחי הסתיו הוא גדול והחרקים מאתרים אותו ממרחק רב ,וכך נחסך מהם
חיפוש עקר בעונה זו שבה אין שדות פורחים .עם זאת הפרחים צמודים לקרקע שכן
בעונה זו אין צמחייה גבוהה שעלולה להסתיר אותם.
מהקצה הדרומי של מערה היער יש תצפית נפלאה אל הגולן המרכזי ואל הגליל.
tמי שלא רוצה להמשיך לכל אורכו של מסלול ההליכה ,יחזור מכאן אל הרכב
וימשיך בנסיעה.
חיטת הבר מהתצפית יורד השביל לכיוון דרום–מערב במדרגה תלולה .בקטע זה גדלים לצד השביל
עצים רבים של אגס סורי ומספר עצי שזיף הדוב שגם הוא מאבות הבר .לשני מינים אלה
יש ּפֵרות אכילים המבשילים בסתיו והם מאכל תאווה לצבאים ולחזירי הבר.
לאחר המדרגה ,השביל ממשיך ויורד במתינות מהרכס לכיוון דרום–מערב .היער
היפה של מורדות רכס בשנית מורכב משלושה מיני אלונים :אלון תולע ,אלון מצוי
ואלון תבור .היער פתוח והנוף נגלה ונסתר חליפות.
בין העצים המרווחים משתרע 'ים שיבולים' הנשלט על ידי שעורת התבור .פה ושם
ניתן למצוא גם את חיטת הבר (הלא היא אם החיטה) .שני המינים דומים מאוד זה לזה,
אך באביב המאוחר (סוף מאי) ניתן להבחין ביניהם בקלות כי השיבולים של חיטת הבר
משחירים בעת ההבשלה ,בעוד אלה של השעורה מצהיבים.
באביב יש פריחה שופעת לאורך השביל .בין המינים הרבים נציין את תורמוס ההרים
ואת המרווה הכחולה ,פרח נדיר ,ההדור ביותר בין מיני המרווה בארץ.
לאחר כקילומטר וחצי נגיע אל שטח מישורי שדרך עפר חוצה אותו .בנקודה זו t
יש לשים לב היטב לסימון השבילים ולעבור בשער שבגדר אל הצד השני של
הדרך .אם נפנה ימינה (מערבה) אל דרך העפר ,נגיע לאחר כ– 700מטר אל
השער האחורי של היישוב אלוני הבשן (סגור בשבת).
מרווה כחולה השביל ממשיך בין אלונים ,בשדות דגן ובין קירות אבן נמוכים המעידים שבעבר היה
תורמוס ההרים זה אזור חקלאי והשדות היו מעובדים.
חדי העין אולי יבחינו בצבאים מדלגים בחלקות הנטושות .גם כאן ניתן לראות עוד
כמה מאבות הבר של צמחי המאכל — גזר הגינה הזוקף תפרחות ענק
לבנות באביב המאוחר; אפון קפח בעל הפרחים הוורודים–סגולים,
מאבות הבר של אפונת הגינה; חסת המצפן ,שהיא אם כל חסה
למרות שעליה נוקשים וקוצניים ,ועוד.
tאחרי כקילומטר מגיעים לדרך עפר נוספת .נפנה ימינה (מערבה)
בדרך העפר ונלך בה עם סימון השבילים .אחרי כ– 500מטר
מגיעים אל שרידי הכפר ג'וויזה ('האגוז הקטן').
