Page 261 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 261

‫ארץ שבעה מינים ורבבת פרחים ‪259 u‬‬

                  ‫השיּפון נפוץ כיום בעיקר בארצות צפוניות — ברוסיה ובסקנדינביה — ולא באזורנו‪.‬‬
                  ‫עמידותו לקור מאפשרת לגדלו בארצות שבהן יש שלג כל החורף ושקשה לגדל בהן‬

                                                               ‫חיטה ושעורה הרגישות לקור קיצוני‪.‬‬
                  ‫מראש התל הדו–כיפתי יש תצפית מרהיבה לכל עבר‪ .‬ממרחק נשקפים החרמון‪ ,‬עמק‬
                  ‫החולה והגליל העליון והתחתון‪ .‬הגולן המרכזי נראה כולו‪ ,‬על כל פרט שבו‪ ,‬כל תל געש‪,‬‬

                       ‫תעלה ונחל‪ .‬מומלץ לבוא לכאן עם מפה ולנסות לזהות את תוואי הנוף הבולטים‪.‬‬

                  ‫הירידה מהתל היא בדרך שבה עלינו‪ .‬מכאן נמשיך מזרחה בכביש ‪ 91‬כחמישה‬                           ‫	‪t‬‬
                  ‫קילומטרים‪ ,‬עד צומת עין זיוון ובו נפנה ימינה (מזרחה) בכביש ‪( 98‬כביש ‪91‬‬
                  ‫מתעקל כאן וממשיך צפונה)‪ .‬כביש ‪ 98‬עובר תחילה בחלקה הדרומי של בקעת‬

                                                                                         ‫קוניטרה‪.‬‬

                  ‫זהו כביש צר ומשני צדיו תעלות עמוקות‪ .‬סעו בזהירות‪ .‬לאורך הכביש יש מחסומים‬
                  ‫אנטי טנקיים (עיקול חד בכביש עם קירות אבן גבוהים שחוסמים אותו משני הצדדים)‬
                   ‫ושקעים להטמנת מוקשים‪ ,‬תזכורת למערכות המלחמה עם השכנה ממזרח‪ ,‬סוריה‪.‬‬

                  ‫‪ 4‬האירוס‪ :‬מארם נהריים לארץ ישראל —‬

                             ‫'לך לך מארצך ומבית אביך'‬

‫אירוס ארם נהריים‬                      ‫כקילומטר וחצי אחרי צומת עין זיוון נראה מצפון לכביש בית‬
                                      ‫משאבות קטן מבטון ומיד אחריו — שרידי בית קברות עם‬
                                      ‫מצבות מיוחדות‪ .‬זהו בית הקברות של הכפר הצ'רקסי–סורי‬
                                      ‫עין זיוון שחרב ב–‪ .1967‬המצבות המיוחדות הן חלק ממסורת‬
                                      ‫הבנייה שהביאו עמם הצ'רקסים מארצם‪ ,‬מצפון לקווקז‪,‬‬
                                      ‫כאשר הטורקים יישבו אותם במזרח התיכון במאה התשע‬
                                      ‫עשרה (ראו עמ' ‪ .)177‬ליד גדר בית הקברות פורח בחודש מאי‬

                                                                     ‫אירוס ארם נהריים היפהפה‪.‬‬
                                      ‫צמח זה מלווה בפריחתו בתי קברות מוסלמיים במקומות רבים‬
                                      ‫בארץ וגדל גם בגינות‪ .‬איריס זה הוא ספק צמח בר‪ ,‬ספק פליט‬
                                      ‫תרבות בארץ‪ .‬משערים כי הובא לארץ בתקופה המוסלמית‬
                                      ‫הקדומה (מאות שביעית‪-‬אחת עשרה) מאזור ארם נהריים‬

                                           ‫(צפון עירק‪ ,‬צפון סוריה ודרום טורקיה)‪ ,‬והתאזרח בארץ‪.‬‬
                                      ‫ה'ספורטיביים' שבינינו יכולים לדלג מעל התעלה שבצד הכביש‬
                                      ‫כדי לראות את הפרחים הענקיים והיפהפיים מקרוב‪ .‬כדאי‬
                  ‫לעבור את הגדר‪ ,‬להיכנס לבית הקברות ולהסתכל מקרוב על המצבות יוצאות הדופן‪.‬‬

‫איריס או אירוס?‬
‫השם איריס (‪ )Iris‬הוא שמו המדעי של הפרח וניתן לפרחים אלה על שמה של אלת הקשת בענן מהמיתולוגיה‬

                     ‫היוונית‪ .‬שם זה מנציח את יופיים ואת רב גוניותם של הפרחים והוא בשימוש בשפות רבות‪.‬‬
‫הוועדה לשמות צמחים באקדמיה ללשון העברית בחרה להחליף את המילה היוונית איריס בשם אירוס‪ ,‬המופיע‬
‫במקורות העבריים — משנה‪ ,‬מסכת אהלות ח‪ ,‬א (במשנה יש התייחסות לרוחבם של העלים היכולים ליצור חציצה‬

                                                                                            ‫בין טהור לטמא)‪.‬‬
‫הציבור הרחב הרגיל לשם איריס‪ ,‬שם המקובל גם כשם אישה‪ ,‬התקשה לקבל את החלטת האקדמיה‪' .‬דבר‬
‫העם' עשה את שלו והלחץ מלמטה גרם לכך שהוועדה התכנסה ואישרה את השימוש בשתי הצורות‪ .‬כך‪,‬‬

                                     ‫במגדירי הצמחים מופיע השם אירוס ואילו השימוש הרווח הוא — איריס‪.‬‬
   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265   266