Page 274 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫‪ t 272‬משולש בין מדינות‬

‫בשנת ‪ 1955‬הציע אריק ג'ונסטון‪ ,‬מתכנן מים אמריקני‪ ,‬תכנית לחלוקת מי הירדן ומי‬ ‫אמנת הלסינקי‬
‫הירמוך‪ .‬התכנית תואמת את 'אמנת הלסינקי' בנושא מים‪ .‬על פי התכנית אמורה ירדן‬ ‫אמנה בין–לאומית‬
‫שנוסחה בשנת ‪1966‬‬
‫לקבל כ–‪ 56‬אחוז מהמים‪ ,‬ישראל — ‪ 30‬אחוז‪ ,‬סוריה — ‪ 10‬אחוז ולבנון — ‪ 3‬אחוז‪.‬‬ ‫בעיר הלסינקי בנושא‬
‫במימי הירמוך משתמשות כיום סוריה (‪ 200‬מיליון מטר מעוקב)‪ ,‬ירדן (‪ 130-120‬מיליון‬ ‫חלוקת מי נהרות‬
‫בין–לאומיים (הזורמים‬
‫מטר מעוקב) וישראל (‪ 25‬מיליון מטר מעוקב)‪.‬‬ ‫ביותר ממדינה אחת)‪.‬‬
‫הכמויות שבהן משתמשות ישראל וירדן נקבעו בהסכם השלום בין המדינות‪ .‬לפני‬ ‫האמנה מציעה עקרונות‬
‫חתימת ההסכם שאבה ישראל כמות מים רבה יותר מהירמוך‪ ,‬כ–‪ 70‬מיליון מטר‬ ‫לחלוקה הגיונית והוגנת‬
‫מעוקב‪ .‬בעקבות ההסכם נוספו לירדן למעלה מ–‪ 50‬מיליון מטר מעוקב מים בשנה‪.‬‬
‫על פי הסכם השלום עם ירדן שואבת ישראל בקיץ ‪ 12‬מיליון מטר מעוקב מהירמוך‬ ‫של מי הנהר ומי‬
‫וירדן מקבלת את יתרת הזרימה‪ .‬בחורף שואבת ישראל ‪ 13‬מיליון מטר מעוקב וכן‬ ‫התהום המזינים אותו‪,‬‬
‫את שארית הזרימה השיטפונית‪ ,‬וירדן שואבת את השאר‪ .‬ממזרח לנקודת התצפית‬ ‫בין המדינות השותפות‬
‫נראה סכר באפיק הנהר‪ .‬הסכר נבנה ב–‪ 1994‬לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן‬
‫ותפקידו לחלק את המים בין ירדן לבין ישראל‪ .‬הסכם החלוקה נשמר מיום שנחתם‬ ‫לאגן ניקוז אחד‪.‬‬
‫מפעל החשמל בנהריים‬
‫על ידי שתי המדינות‪.‬‬
‫מי הירמוך מוזרמים בתעלת הע'ור (עמק או שקע בערבית)‪ ,‬היא 'תעלת עבדאללה'‪,‬‬ ‫מפעל להפקת חשמל‬
‫להשקיית עמק הירדן‪ .‬עוד בטרם נבנה הסכר ובטרם נחתם הסכם השלום עם ירדן‪,‬‬ ‫באמצעות אנרגיית‬
‫היו נציגי ירדן ונציגי ישראל נפגשים במקום שבו בנוי הסכר‪ ,‬ומקבלים החלטות‬ ‫המים סמוך למפגש‬
‫משותפות לגבי חלוקת המים‪ .‬בולדוזרים מישראל או מירדן ירדו מדי פעם לאפיק‬ ‫בין הירדן והירמוך‪.‬‬
‫והסדירו את זרימת המים לפי ההחלטות שהתקבלו‪ .‬פגישות אלה התקיימו כל השנים‬
‫התחנה הופעלה בשנת‬
‫וסימלו את היחסים הטובים ששררו בין שתי המדינות‪.‬‬ ‫‪ 1932‬וסיפקה חשמל‬
‫בשנים האחרונות בנו הסורים כ–‪ 20‬מאגרים במעלה אגן ההיקוות לתפיסת המים‬
‫עד מלחמת העצמאות‪.‬‬
‫לצרכיהם‪ ,‬וכך קטנה הזרימה בנהר‪.‬‬ ‫קווי החשמל מהתחנה‬
‫אחד המאפיינים של הירמוך הוא הזרימות השיטפוניות‪ .‬אלה מגיעות לעתים לספיקות‬
‫של ‪ 800‬עד ‪ 1,200‬מיליון מטר מעוקב בשנייה‪ .‬מי השיטפונות אינם כלולים ב'הסכם‬ ‫נמתחו לעמק הירדן‪,‬‬
‫ג'ונסטון' ועל פי הסכם השלום‪ ,‬כל מדינה יכולה לתפוס מים אלה כפי יכולתה‪ .‬ישראל‬ ‫לעמק יזרעאל‪ ,‬לטבריה‬
‫שואבת בחורף את מי השיטפונות האלה אל הכנרת‪ ,‬נוסף על מכסת המים המוסכמת‬
‫ולגליל המערבי‪.‬‬
‫ומעבירה לירדן בקיץ חלק מהמים הנשאבים‪.‬‬ ‫באותן שנים ספקה‬
‫אחד השיטפונות העזים אירע בפברואר ‪ ,1932‬אז זרמו בירמוך כ–‪ 1,200‬מיליון מטר‬ ‫התחנה ‪ 20%‬מתצרוכת‬
‫מעוקב בשנייה‪ .‬השיטפון הרס את מפעל החשמל בנהריים כחודש לפני הפעלתו‪,‬‬ ‫החשמל בארץ ישראל‪.‬‬
‫והמים הגועשים סחפו ׁשנאים‪ ,‬שמשקל כל אחד מהם היה כמה טונות‪ ,‬למרחק של‬

‫כמה קילומטרים במורד הירדן‪.‬‬

‫תעלת עבדאללה‬
‫ניצול מי הירמוך והעברתם דרומה לבקעת הירדן אפשרו לממלכת ירדן להפוך‬
‫את הבקעה לאזור חקלאי פורה‪ .‬במבט אל עברו הדרומי של הירמוך נראית 'תעלת‬
‫עבדאללה' המוליכה את מי הירמוך לאורך בקעת הירדן ומפרה שטחים חקלאיים לאורך‬
‫‪ 100‬קילומטר‪ .‬התעלה מתחילה ממזרח לסכר הבנוי בערוץ‪ ,‬חוצה במנהרה את כתף‬
‫הגבעה הבזלתית‪ ,‬ויוצאת לאור העולם מולנו‪ .‬לתעלה זו מזרימה ישראל את מי הכנרת‬

‫שהתחייבה להעביר לירדן בהסכם השלום ואחריו‪ ,‬כ–‪ 50‬מיליון מטר מעוקב בשנה‪.‬‬
‫מזרחית מ'תעלת עבדאללה' וגבוה ממנה‪ ,‬נבחין בישֹוֶרת בכתף בעלת קרקע אדומה‪ .‬בשולי‬
‫הכתף נראית תעלת מים נוספת‪ .‬תעלה זו מכונה 'קוריאנית'‪ ,‬על שם בוניה הקוריאנים‪,‬‬