Page 274 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 274
t 272משולש בין מדינות
בשנת 1955הציע אריק ג'ונסטון ,מתכנן מים אמריקני ,תכנית לחלוקת מי הירדן ומי אמנת הלסינקי
הירמוך .התכנית תואמת את 'אמנת הלסינקי' בנושא מים .על פי התכנית אמורה ירדן אמנה בין–לאומית
שנוסחה בשנת 1966
לקבל כ– 56אחוז מהמים ,ישראל — 30אחוז ,סוריה — 10אחוז ולבנון — 3אחוז. בעיר הלסינקי בנושא
במימי הירמוך משתמשות כיום סוריה ( 200מיליון מטר מעוקב) ,ירדן ( 130-120מיליון חלוקת מי נהרות
בין–לאומיים (הזורמים
מטר מעוקב) וישראל ( 25מיליון מטר מעוקב). ביותר ממדינה אחת).
הכמויות שבהן משתמשות ישראל וירדן נקבעו בהסכם השלום בין המדינות .לפני האמנה מציעה עקרונות
חתימת ההסכם שאבה ישראל כמות מים רבה יותר מהירמוך ,כ– 70מיליון מטר לחלוקה הגיונית והוגנת
מעוקב .בעקבות ההסכם נוספו לירדן למעלה מ– 50מיליון מטר מעוקב מים בשנה.
על פי הסכם השלום עם ירדן שואבת ישראל בקיץ 12מיליון מטר מעוקב מהירמוך של מי הנהר ומי
וירדן מקבלת את יתרת הזרימה .בחורף שואבת ישראל 13מיליון מטר מעוקב וכן התהום המזינים אותו,
את שארית הזרימה השיטפונית ,וירדן שואבת את השאר .ממזרח לנקודת התצפית בין המדינות השותפות
נראה סכר באפיק הנהר .הסכר נבנה ב– 1994לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן
ותפקידו לחלק את המים בין ירדן לבין ישראל .הסכם החלוקה נשמר מיום שנחתם לאגן ניקוז אחד.
מפעל החשמל בנהריים
על ידי שתי המדינות.
מי הירמוך מוזרמים בתעלת הע'ור (עמק או שקע בערבית) ,היא 'תעלת עבדאללה', מפעל להפקת חשמל
להשקיית עמק הירדן .עוד בטרם נבנה הסכר ובטרם נחתם הסכם השלום עם ירדן, באמצעות אנרגיית
היו נציגי ירדן ונציגי ישראל נפגשים במקום שבו בנוי הסכר ,ומקבלים החלטות המים סמוך למפגש
משותפות לגבי חלוקת המים .בולדוזרים מישראל או מירדן ירדו מדי פעם לאפיק בין הירדן והירמוך.
והסדירו את זרימת המים לפי ההחלטות שהתקבלו .פגישות אלה התקיימו כל השנים
התחנה הופעלה בשנת
וסימלו את היחסים הטובים ששררו בין שתי המדינות. 1932וסיפקה חשמל
בשנים האחרונות בנו הסורים כ– 20מאגרים במעלה אגן ההיקוות לתפיסת המים
עד מלחמת העצמאות.
לצרכיהם ,וכך קטנה הזרימה בנהר. קווי החשמל מהתחנה
אחד המאפיינים של הירמוך הוא הזרימות השיטפוניות .אלה מגיעות לעתים לספיקות
של 800עד 1,200מיליון מטר מעוקב בשנייה .מי השיטפונות אינם כלולים ב'הסכם נמתחו לעמק הירדן,
ג'ונסטון' ועל פי הסכם השלום ,כל מדינה יכולה לתפוס מים אלה כפי יכולתה .ישראל לעמק יזרעאל ,לטבריה
שואבת בחורף את מי השיטפונות האלה אל הכנרת ,נוסף על מכסת המים המוסכמת
ולגליל המערבי.
ומעבירה לירדן בקיץ חלק מהמים הנשאבים. באותן שנים ספקה
אחד השיטפונות העזים אירע בפברואר ,1932אז זרמו בירמוך כ– 1,200מיליון מטר התחנה 20%מתצרוכת
מעוקב בשנייה .השיטפון הרס את מפעל החשמל בנהריים כחודש לפני הפעלתו, החשמל בארץ ישראל.
והמים הגועשים סחפו ׁשנאים ,שמשקל כל אחד מהם היה כמה טונות ,למרחק של
כמה קילומטרים במורד הירדן.
תעלת עבדאללה
ניצול מי הירמוך והעברתם דרומה לבקעת הירדן אפשרו לממלכת ירדן להפוך
את הבקעה לאזור חקלאי פורה .במבט אל עברו הדרומי של הירמוך נראית 'תעלת
עבדאללה' המוליכה את מי הירמוך לאורך בקעת הירדן ומפרה שטחים חקלאיים לאורך
100קילומטר .התעלה מתחילה ממזרח לסכר הבנוי בערוץ ,חוצה במנהרה את כתף
הגבעה הבזלתית ,ויוצאת לאור העולם מולנו .לתעלה זו מזרימה ישראל את מי הכנרת
שהתחייבה להעביר לירדן בהסכם השלום ואחריו ,כ– 50מיליון מטר מעוקב בשנה.
מזרחית מ'תעלת עבדאללה' וגבוה ממנה ,נבחין בישֹוֶרת בכתף בעלת קרקע אדומה .בשולי
הכתף נראית תעלת מים נוספת .תעלה זו מכונה 'קוריאנית' ,על שם בוניה הקוריאנים,