Page 279 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 279

‫משולש בין מדינות ‪277 u‬‬

                       ‫ניתן לערוך תצפית נוספת מאתר תצפית 'נגב כנרות' המשולט על ידי קרן קימת‪.‬‬
                       ‫ניתן לראות שגם בצד הירדני‪ ,‬כמו בישראל‪ ,‬התבצע מפעל ייעור‪ .‬ההרים והמדרונות‬
                       ‫התלולים בדרום הגולן נקראים בערבית 'ארד אל–בלוטה' — ארץ האלונים‪ ,‬אך כיום‬

                                                                   ‫כמעט לא נותר בהם אף אלון לרפואה‪.‬‬

                       ‫	‪ t‬לאחר התצפית נמשיך לעין תאופיק‪ .‬בצומת הכביש עם דרך העפר ניצב שלט‬
                       ‫חום 'עין תאופיק'‪ ,‬שם נפנה מערבה‪ .‬ניסע כ–‪ 200‬מטר לצומת דרכי עפר‪ .‬נפנה‬

                                                          ‫ימינה וניסע כ–‪ 400‬מטר‪ ,‬ונגיע לעין תאופיק‪.‬‬

                                               ‫‪ 6‬עין תאופיק — כפר סורי ומעיין קטן‬

           ‫מעיין שכבה‬  ‫עין תאופיק (הנקרא גם עין עקוב) הוא מעיין שכבה קטן שניזון מאגן ההיקוות‬
‫מי הגשמים המחלחלים‬
                       ‫שמעליו ומעודפי מי ההשקיה (והְדשנים) של שדות קיבוץ מבוא חמה‪ .‬בעבר היו מי‬
   ‫בקרקע נאגרים מעל‬    ‫המעין טעימים וטובים וסיפקו מי שתייה לכפר הסורי א–נצ'ריה ששכן מתחתיו‪.‬‬
‫לשכבה אטימה‪ .‬כאשר‬      ‫ליד המעיין הכשירה קרן קימת חניון והסדירה את זרימת מי המעיין למסלול נחמד‬

      ‫שכבה זו נחשפת‬                ‫לשכשוך‪ .‬בהמשך זורמים המים בתוואי פתוח עד היעלמם בתת הקרקע‪.‬‬
  ‫כתוצאה מהתחתרות‬      ‫ליד המעיין — עץ תמר שחוטריו יצרו לו מראה מעניין — כמה גזעים המשתרגים לכדי‬
  ‫או מהיווצרות סדקים‪,‬‬
  ‫פורצים המים החוצה‬                        ‫עץ ענֵף‪ .‬ציפורים רבות מקננות על העץ ובקיץ הוא נושא פרות‪.‬‬

         ‫מבטן האדמה‪.‬‬

                       ‫בשעת החניה בעין תאופיק ניתן להעביר מכונית אחת לסוף המסלול — לאנדרטת‬         ‫‪	t‬‬
                                   ‫הטייסים הטורקים (ראו הנחיות לכניסה מכביש ‪ 98‬בסוף המסלול)‪.‬‬       ‫	‪t‬‬

                       ‫בעלי מכוניות ‪ 4X4‬שרוצים להמשיך במכוניתם‪ ,‬ייסעו מעין תאופיק חזרה עד‬
                                 ‫צומת דרכי העפר ויפנו ימינה‪ .‬כעבור ‪ 400‬מטר לערך יגיעו ל'נברונים'‪.‬‬

                                               ‫‪ 7‬ה'נברונים' והסיסמוגפיה —‬

                                                         ‫מי מרתיע יותר?‬

‫עמדת הנברונים‬                                ‫לפנינו עמדת תותחים במבנה בטון‪,‬‬
                                             ‫בעל דלתות ברזל‪ ,‬מצופה באבנים‬
                                             ‫המונחות ב'שקי' רשת מתכת‪ .‬זהו שריד‬
                                            ‫ל'נברונים'‪ ,‬עמדות התותחים שנקראו‬
                                            ‫כך על שם ספרו של אליסטר מקלין‬
                                            ‫'תותחי נברון'‪ .‬בשנת ‪ ,1970‬בימי מלחמת‬
                       ‫ההתשה בנה צה"ל את עמדות התותחים‪ ,‬שהיו אמורים להפגיז‬
                       ‫את המחבלים‪ ,‬שירו קטיושות לעבר עמק הירדן מרמת אירביד‬

                                                                            ‫שבירדן‪.‬‬
                       ‫טעות בתכנון או בביצוע מנעה מהתותחים לכוון למטרתם‪,‬‬
                       ‫ומעולם לא השתמשו בעמדות אלה‪ .‬ניכנס בפתח השמאלי‬
                       ‫ונתבונן בתקרה‪ .‬נראה בה סדק שרוחבו יותר מ–‪ 10‬סנטימטר‬

                                                  ‫ומוטות ברזל קרועים בתוך הבטון‪.‬‬
                       ‫מתברר שהעמדה נבנתה ממש על קו שבר גאולוגי‪ .‬במהלך‬
                       ‫השנים מיום בניית העמדה הלך ונוצר הסדק הממחיש לנו‬
                       ‫את הפעילות הטקטונית המתרחשת במקום‪ .‬בצד ימין נבחין‬
                       ‫בשתי קופסאות על הקיר‪ .‬בקופסאות אלו הותקנו חיישנים‬

‫השבר הגאולוגי‬
   274   275   276   277   278   279   280   281   282   283   284