Page 277 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 277

‫משולש בין מדינות ‪275 u‬‬

    ‫התרבות הירמוכית‬                                          ‫הירמוך — נהר‪ ,‬בזלת ותרבות קדומה‬
      ‫מקור השם בנהר‬    ‫באפיק הקניוני של הירמוך ניתן להבחין בשתי מדרגות בזלת‪ .‬עמק הירמוך היה בעברו‬
                       ‫הגאולוגי אזור ים עם משקעי קירטון ימיים‪ ,‬ששפכי לבה — בזלת כיסו אותו מאוחר‬
‫הירמוך‪ .‬בתקופת האבן‬
‫— בתקופה הנאוליתית‬                                                                                 ‫יותר‪.‬‬
‫(‪ 8000-4300‬לפסה"נ)‬     ‫לפני כ–‪ 20‬מיליון שנה זרם ערוצו הקדום של הירמוך מערבה לעמק הירדן ונשפך לים‬
 ‫נטש האדם את אורח‬      ‫קדום‪ ,‬דרך העמק הנקרא בימינו עמק חרוד‪ .‬עם התפתחות השבר הסורי–אפריקני‬
                       ‫הועמק השקע שבו זורם כיום הירדן‪ .‬לפני כ–‪ 800‬אלף שנה זרמה בזלת מהגולן והגיעה‬
     ‫חייו הקודם כצייד‬  ‫עד לנהריים של היום‪ .‬בזלת זו מכּונה בזלת הירמוך או בזלת נהריים‪ ,‬ועליה בנויים‬
‫וכמלקט ואימץ לעצמו‬     ‫הסכרים של מפעל החשמל בנהריים‪ .‬הנהר המשיך לזרום ולהתחתר בבזלת שבערוץ‪,‬‬
                       ‫עד שלפני כ–‪ 300‬אלף שנה פרץ מהגולן זרם בזלת נוסף שזרם בערוץ הירמוך‪ .‬זו היא‬
  ‫התיישבות קבע‪ ,‬תוך‬    ‫הבזלת המכונה 'בזלת הרוַקד'‪ ,‬על שם נהר הרוקד הנשפך לירמוך‪ .‬הנהר המשיך‬
     ‫כדי מגורים בכפר‬   ‫במהלכו והתחתר גם בבזלת זו‪ .‬כאשר אנו מביטים בקיר הקניון ובמדרגות הבזלת‬
     ‫ומעבר לחקלאות‪.‬‬    ‫נבחין בהיפוך בשיכוב הבזלות‪ .‬הבזלת הצעירה נמצאת עמוק יותר מהבזלת הוותיקה‬
      ‫במוזאון לתרבות‬   ‫ממנה‪ .‬מתחת לבזלת נבחין בסלעי משקע לבנים‪ .‬אלה הם סלעי המשקע הגירניים‪,‬‬

‫הירמוכית בקיבוץ שער‬                                                  ‫והם כמובן‪ ,‬עתיקים משכבות הבזלת‪.‬‬
‫הגולן מוצגים ממצאים‬    ‫לצדי ערוץ הירמוך התפתחה לפני כ–‪ 8,000‬שנה התרבות הירמוכית‪ ,‬וכאן אימץ‬
                       ‫האדם את התרבות החקלאית בשלביה הראשונים‪ .‬בנושא זה עיינו בספר 'הכנרת וכל‬
           ‫מתקופה זו‪.‬‬
                                                                  ‫נתיבותיה' בעריכת איל מירון בעמוד ‪.14‬‬

                                               ‫דרום הגולן — מחסום לפלישות ומתקפות‬

                       ‫עמק הירמוך שימש לאורך הדורות דרך לצבאות שבאו מהצפון ומהמזרח למבואות‬

                       ‫הארץ ולפיכך הוא ידע קרבות רבים שנועדו לחסום את הפולשים‪ .‬בחלקו העליון‬

                       ‫של הירמוך‪ ,‬לאורך חזית שאורכה כ–‪ 15‬קילומטר‪ ,‬בין היובלים עלאן ורוקד‪ ,‬התנהל‬

                       ‫בשנת ‪' 636‬קרב הירמוך'‪ .‬הקיסר הביזנטי הרקליוס שלח צבא גדול לעצור את פלישות‬

                       ‫המוסלמים בהנהגת חאלד אבן אל–וואליד‪ .‬הקרב נמשך שישה ימים‪ ,‬ובסופו ניצחו‬

                       ‫המוסלמים על ידי איגוף הצבא הביזנטי‪ .‬הקרב הסתיים בטבח‪ ,‬ופליטי המערכה‬

                       ‫הביזנטיים נסו צפונה‪ .‬בקרב זה איבדו הביזנטים את שליטתם על הארץ והיא נפלה‬

                       ‫בידי המוסלמים‪ .‬הניצחון המוסלמי בירמוך גרם לנפילת המרחב כולו לידיהם‪.‬‬

                       ‫לאחר התצפית על הירמוך‪ ,‬נפנה ימינה — צפונה בכביש ‪ 98‬ונעלה בו לרמת הגולן‬       ‫	‪t‬‬
                       ‫עד הגיענו למישור של רמת הגולן‪ .‬בסוף העלייה‪ 5.2 ,‬קילומטרים מצומת חמת‬
                       ‫גדר‪ ,‬נפנה שמאלה על פי השלט החּום ל'הר נימרון'‪ .‬הכביש צר ומכוסה בחלקו‬
                       ‫באדמה (יש להיזהר‪ :‬לאחר הגשם האדמה הופכת לבוץ חלקלק)‪ .‬אחרי נסיעה‬
                       ‫של כחצי קילומטר נפנה שמאלה לדרך עפר‪ .‬נחנה ונמשיך ברגל ‪ 150‬מטר‪ .‬בדרך‬
                       ‫העפר נפנה ימינה כ–‪ 30‬מטר לעמדת בטון הפילבוקס הצפוני'‪ ,‬ומכאן נצפה על‬

                                                                         ‫הכנרת ועל דרום עמק הירדן‪.‬‬

                       ‫‪ 5‬הר נימרון — עמדת ההגנה נגד הפלישה הנאצית‬

                       ‫עמדת הבטון נבנתה על ידי הבריטים בשנת ‪ ,1941‬והייתה חלק מקו הגנה‪ ,‬שכלל‬
                       ‫ביצורים ומחסומים אנטי טנקים‪ ,‬שנועד לחסום את הכניסה לארץ מצפון‪ .‬הבריטים‪,‬‬
                       ‫שבאותה עת עדיין ניגפו מול הגרמנים בחזית צפון אפריקה בלוב ובמצרים‪ ,‬חששו‬
                       ‫מפתיחת חזית שנייה — פלישה לארץ ישראל מסוריה שהייתה תחת שלטון וישי‬

                                                                                            ‫הפרו–גרמני‪.‬‬
   272   273   274   275   276   277   278   279   280   281   282