Page 35 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 35

‫דרום הגולן המקראי   ‪33 u‬‬

                      ‫בתרגום השבעים נכתב 'הגשורי'‪ ,‬ולא האשורי‪ ,‬שכן זו כנראה כוונת הכתוב‪.‬‬
                    ‫גשור מופיעה גם בהקשר משפחתי לבית המלוכה בישראל‪ .‬אבשלום בן דוד‪,‬‬
                    ‫הטוען לכתר אביו‪ ,‬הוא בנו מנישואיו למעכה‪ ,‬בתו של תלמי מלך גשור‪' :‬וילדו‬
                    ‫(וַּיִּוָלְדּו) לְדָוִד ּבָנִים‪ּ ,‬בְ ֶחבְרֹון‪ ...‬וְ ַהּׁ ְשלִׁ ִשי ַאבְׁ ָשלֹום ּבֶן ַמ ֲע ָכה‪ּ ,‬בַת ּ ַתלְ ַמי ֶמלְֶך ּגְׁשּור'‬
                    ‫(שמואל ב‪ ,‬ג ג)‪ .‬אבשלום טען לכתר וניסה לתפוס את המלוכה‪ .‬משנוכח לדעת‬
                    ‫שהדבר לא עלה בידו‪ ,‬הוא ברח לתלמי סבו‪' :‬וְ ַאבְׁ ָשלֹום ּבַָרח‪ ,‬וַּיֵלְֶך ּגְׁשּור; וַיְ ִהי‬
                    ‫ׁ ָשם‪ָ ׁ ,‬שֹלׁש ׁ ָשנִים' (שמואל ב‪ ,‬יג לח)‪ .‬לאחר שלוש שנים בגשור נקרא אבשלום לשוב‬
                    ‫לירושלים‪ ,‬אולם כאן הוא אינו מוזמן להיפגש עם אביו המלך והוא מתלונן‪:‬‬

                                            ‫'לָּ ָמה ּבָא ִתי ִמּגְׁשּור טֹוב לִי‪ ,‬עֹד ֲאנִי–ׁ ָשם' (שמואל ב‪ ,‬יד לב)‪.‬‬
                    ‫מקובל במחקר כי מוצאם של הגשורים הוא מהעם החורי‪ ,‬אחד מעממי‬
                    ‫ממלכת מיתני‪ ,‬או מעמי החיתים‪ ,‬שתיהן ממלכות צפוניות‪ .‬במקרא נזכרים‬
                    ‫כמה אנשים ששמותיהם מציינים כי מקורם בעמים אלה‪ :‬עפרון החיתי‪ ,‬אוריה‬

                                                          ‫החיתי‪ ,‬עמיחור או עמיהוד מלך גשור‪.‬‬
                    ‫מעניין כי רש"י בן המאה השתים עשרה מפרש‪' :‬גשור הוא גשורי‪ .‬לפי שהיו‬
                    ‫קרובים לארמים' (דברי הימים א‪ ,‬ב כג)‪ .‬רש"י תפס את הגשורים כאחת מהקבוצות‬
                    ‫הארמיות אשר לאחר מכן התגבשו לממלכת ארם‪ ,‬וחוקרים בימינו משערים‬
                    ‫שאמנם כך היה‪ .‬בחפירות שונות באזור אכן נמצאו מספר שמות אשר נראים‬

                                                     ‫כשמות ארמיים‪ :‬שקיא‪ ,‬עקיבא‪ ,‬מכי‪ ,‬לשם‪.‬‬
                    ‫במקרא‪ ,‬בלוח העמים בספר בראשית‪ ,‬מופיע השם מעכה כשהוא מציין גם‬
                    ‫עם נוסף המתגורר בצפון הארץ‪ּ' :‬ו ִפילַגְׁשֹו‪ּ ,‬וׁ ְש ָמּה ְראּו ָמה; וַּ ֵתלֶד ּגַם ִהוא ֶאת‬
                    ‫ֶטבַח וְ ֶאת ּגַ ַחם‪ ,‬וְ ֶאת ּ ַת ַחׁש וְ ֶאת ַמ ֲע ָכה' (בראשית כב כד)‪ .‬בספר שמואל ראינו‪ ,‬כזכור‪,‬‬

                                 ‫שהשם מעכה מופיע גם בהקשר לגשור ולבית המלוכה בישראל‪.‬‬
                          ‫את היכרותנו עם בני ממלכת גשור נעמיק בעזרת הממצא הארכאולוגי‪.‬‬
                    ‫האתר שבו נבקר נחפר לראשונה בשנות השמונים של המאה העשרים על ידי‬

                                ‫משלחת 'ארץ גשור' של אוניברסיטת תל אביב בראשות רמי ערב‪.‬‬

                    ‫‪	t‬השביל עם השילוט מפנה ימינה אך אנו נפנה שמאלה לכיוון המכולות של‬
                                                                                 ‫משלחת החפירות‪.‬‬

            ‫חלקלקה‬                                                      ‫חומת העיר‬
‫חלקלקה היא תוספת‬
 ‫לחומה בצד החיצוני‬  ‫נלך בשביל ונבחין מימין לנו בסוללת אבנים גדולה‪ .‬זוהי חומת העיר בית ציידא‪,‬‬
                    ‫שהחוקרים מציעים לזהותה כבירת ממלכת גשור‪ .‬לצד החומה ניתן להבחין בחלקלקה‪.‬‬
 ‫שלה‪ .‬השיפוע נבנה‬
   ‫מאבנים או מעפר‬                                                       ‫הדרך העולה אל העיר‬
   ‫מהודק והוא תומך‬  ‫לאחר הליכה של כ–‪ 150‬מטר במרחק מה מהחומה‪ ,‬ניצמד אל החומה ונבחין כי אנו‬
                    ‫הולכים על דרך מרוצפת אבנים‪ ,‬זוהי הדרך שעלתה אל שער העיר במאה התשיעית‬
‫בחומה ומייצב אותה‪.‬‬  ‫לפסה"נ (שכבה ‪ .)5‬למעשה‪ ,‬כל הדרך מאזור המכולות היא דרך עתיקה ומרוצפת‬
                    ‫שכוסתה בעפר‪ .‬כך עולה מסקר תת–הקרקע שנעשה על ידי ָרדָר בעת החפירה‪.‬‬
                    ‫נתקדם על אבני הריצוף‪ .‬מימיננו חומה נמוכה‪ ,‬זו היא החומה החיצונית של העיר‬
                    ‫שנועדה לעצור התקפה ישירה על החומה העיקרית‪ .‬מאחוריה התנשאה החומה‬

                                                 ‫הראשית לגובה עשרה מטר לערך ושובצו בה מגדלים‪.‬‬
   30   31   32   33   34   35   36   37   38   39   40