Page 34 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫‪ t 32‬דרום הגולן המקראי‬

‫המרחב המזרחי של הכנרת‪ :‬בית ציידא‪ ,‬תל הדר‪ ,‬עין גב ותל סורג‪.‬‬ ‫‪ t‬אתרי הסיו ר‬
‫נסיעה בין האתרים והליכות קצרות באתרים‪.‬‬ ‫‪ t‬אופי הסיור ‬
‫גולן וחרמון ‪.1‬‬ ‫‪ t‬מפת סימון שבילי ם‬
‫קלה עד בינונית‪.‬‬ ‫‪ t‬דרגת קושי ‬
‫‪ t‬עונה מומלצת ‬
‫בשל חום הקיץ רצוי לטייל בבקעת כנרות בעונות השנה האחרות‪.‬‬

‫נתחיל את סיורנו בתל בית ציידא הנמצא בפארק ירדן‪.‬‬ ‫תקופת הברזל‬
‫במקום יש שירותים ומים‪.‬‬ ‫בארץ ישראל החלה‬

‫‪ t‬אל פארק הירדן נגיע מכביש ‪ .888‬מיד לאחר הכניסה לפארק נפנה שמאלה לפי‬ ‫התקופה בערך‬
‫השילוט לתל בית ציידא‪ .‬נחנה את רכבנו במגרש החניה‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1,150‬לפסה"נ‬

‫זה הזמן לשבת בצל האיקליפטוסים ולחזור במנהרת הזמן ‪ 3,000‬שנים אחורה‬ ‫והסתיימה בשנת‬
‫אל הגולן המקראי או בשפה הארכאולוגית — אל הגולן בתקופת הברזל‪.‬‬ ‫‪ 586‬לפסה"נ‪ .‬חלקה‬
‫הראשון‪ ,‬תקופת הברזל‬
‫‪ 1‬בית ציידא — הכאן מקומה של ארץ הגשורי?‬ ‫א‪ ,‬נמשך עד שנת ‪1,000‬‬

‫בתקופת הברונזה המאוחרת שלטו המצרים בארץ כנען כשליטי על‪ .‬בארכיון‬ ‫לפסה"נ ואז החלה‬
‫קדום שנמצא בתל אל–עמארנה שבמצרים נמצאה התכתבות מהמאה הארבע–‬ ‫תקופת הברזל ב‪ .‬יש‬
‫עשרה לפסה"נ בין מלכי ארץ כנען ובין מלך מצרים‪ .‬המכתבים‪ ,‬שנכתבו בכתב‬ ‫הקוראים לתקופה —‬
‫היתדות‪ ,‬מסייעים לחקר תולדות ארץ ישראל בתקופה הכנענית (בטרם הכיבוש‬ ‫התקופה הישראלית‪.‬‬
‫הישראלי)‪ .‬מעיון במכתבים אנו למדים על השלטון‪ ,‬על הערים‪ ,‬על המושלים‬ ‫לתקופת הברזל קדמה‬

‫ועל מאפיינים שונים של החיים בארץ כנען באותה תקופה‪.‬‬ ‫תקופת הברונזה‪.‬‬
‫באחד המכתבים נכתב (בתרגום)‪' :‬האם לא היה זה מטעם שולם מרדך שהעיר‬ ‫שמות התקופות ניתנו‬
‫עשתרות באה לעזור לפחל כאשר לחמו בו כל ערי ארץ גארי [גשורי]‪ .‬העיר‬
‫אדמו‪ ,‬העיר אררו‪ ,‬העיר משקי‪ ,‬העיר מגדל‪ ,‬העיר עין–ענב‪ ,‬העיר זרקי‪ ,‬וכאשר‬ ‫להן על שם היכולת‬
‫הטכנולוגית לעיבוד‬
‫נכבשה העיר עיון והעיר יבילים‪( '..‬מכתב ‪.)256‬‬ ‫חומר שהתפתחה בכל‬
‫לדעתו של הארכאולוג בנימין מזר ייתכן שנפלה טעות בכתיבת המכתב‪ ,‬והסופר‬
‫השמיט את ההברה 'שו' מהשם גא–רי‪ ,‬ולכן ניתן לדעתו להניח שבמכתב התלונן‬ ‫אחת מהתקופות‪.‬‬
‫מלך עשתרות‪ ,‬כי ברית ערים הנקראת גשורי לקחה ממנו מספר ערים ונלחמה‬ ‫כתב היתדות‬

‫בו ובמלך פחל אשר בעבר הירדן הצפון–מזרחי‪.‬‬ ‫לוחות טין עליהם נחרטו‬
‫גשור נזכרת כמה פעמים במקרא‪ .‬ה'גשורי' נזכר בספר יהושע ברשימה של‬ ‫האותיות בעזרת יתד‬
‫ערים שבני ישראל לא כבשו בבואם לארץ‪' :‬וְֹלא הֹוִריׁשּו ּבְנֵי יִׂ ְשָר ֵאל‪ֶ ,‬את ַהּגְׁשּוִרי‬
‫ולאחר מכן נצרפו בתנור‪.‬‬
‫וְ ֶאת ַהּ ַמ ֲע ָכ ִתי; וַּי ֵׁ ֶשב ּגְׁשּור ּו ַמ ֲע ָכת ּבְֶקֶרב יִׂ ְשָר ֵאל‪ַ ,‬עד ַהּיֹום ַהּזֶה' (יהושע יג‪ ,‬יג)‪.‬‬
‫מההקשר בפסוקים ניתן ללמוד שגשור ומעכה היו סמוכות זו לזו וישבו בין‬

‫הגלעד מדרום ובין החרמון מצפון — אזור הגולן של היום‪.‬‬
‫שתי הערים גשור ומעכה קיימו מערכת קשרים עם מלכות ישראל‪.‬‬
‫על איש בושת בן שאול מסופר שלאחר מות שאול אביו הומלך — 'וְ ַאבְנֵר ּבֶן–נֵר‪,‬‬
‫ׂ ַשר צָבָא ֲאׁ ֶשר לְׁ ָשאּול‪ ,‬לַָקח ֶאת ִאיׁש ּבֹׁ ֶשת ּבֶן ׁ ָשאּול‪ ,‬וַּיַ ֲע ִבֵרהּו ַמ ֲחנָיִם‪ .‬וַּיַ ְמלִכֵהּו‬
‫ֶאל ַהּגִלְ ָעד‪ ,‬וְ ֶאל ָה ֲאׁשּוִרי‪ ,‬וְ ֶאל יִזְְר ֶעאל; וְ ַעל ֶאפְַריִם‪ ,‬וְ ַעל ּ ִבנְיָ ִמן‪ ,‬וְ ַעל יִׂ ְשָר ֵאל‪,‬‬

‫ּכֹֻּלה' (שמואל ב‪ ,‬ב ח‪-‬ט)‪.‬‬