Page 48 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫‪ t 46‬בין תחום פניאס לתחום סוסיתא‬

‫ַמ ֲעֵׂשה ְי ֵדי ָא ָדם ֵעץ ָו ֶא ֶבן‬ ‫מעזיבה‬
‫מהחצר ניכנס אל האגף הצפוני של הבניין‪ .‬באגף זה נשמרה תקרה‪ ,‬ולא במקרה‪.‬‬ ‫'קורות הבית והעליה‬
‫בחלק זה לא היה הגג עשוי קורות עץ הנרקבות עם השנים‪ ,‬אלא קורות אבן‪ .‬הקורות‬ ‫שאין עליהן מעזיבה‬
‫מסודרות זו לצד זו‪ ,‬קצה אחד משולב בקיר החדר ואילו הקצה האחר מונח על גבי‬
‫קשתות אבן‪ .‬שכבה עבה של אדמה המונעת חלחול מים כיסתה את קורות האבן‪.‬‬ ‫והן מכוונות' (משנה‪,‬‬
‫לשכבה זו קוראים 'מעזיבה'‪ .‬לאחר ימות הגשמים צומחים על המעזיבה עשבים‬ ‫מסכת אהלות פרק יב)‪.‬‬
‫במסכת סוכות במשנה‬
‫המכונים במקורות — 'חציר גגות'‪.‬‬ ‫נאמר‪' :‬תקרה שאין‬
‫קירוי בתים בקורות אבן איננה תופעה נפוצה בארץ‪ ,‬והיא מוכרת מעט מערי הנבטים‬ ‫עליה מעזיבה — אין‬
‫בנגב ובעיקר מצויה בגולן‪ .‬בחורן‪ ,‬אשר מרחביו משתרעים מזרחית לגבול ישראל‪-‬סוריה‪,‬‬ ‫בונים עליה סוכה'‬

‫נפוצה שיטת קירוי זו‪ ,‬ולכן מכונה שיטת בנייה זו 'בנייה חורנית' על שמו של החורן‪.‬‬ ‫(משנה‪ ,‬מסכת סוכה פרק‬
‫לשימוש בקורות אבן מעלה גדולה — עמידותן לאורך זמן רבה מזו של קורות העץ‬
‫המתבלות עם הזמן‪ ,‬אולם לצד זאת יש להן חיסרון והוא אורכן‪ ,‬או ליתר דיוק קוצרן‪.‬‬ ‫טו)‪ .‬המשנה מתארת‬
‫נדיר מאוד לראות קורת אבן אופקית ארוכה משני מטר‪ .‬מגבלה זו מציבה בעיה בפני‬ ‫מציאות שבה הונחו‬
‫האדריכל והבנאי ומחייבת בניית מרחבים צרים‪ ,‬בהתאם לאורכן של הקורות‪ .‬הפתרון‬ ‫קורות הגג זו לצד זו‬
‫הנפוץ ביותר הוא בניית קשתות במרכז החדר עליהן נשענות קורות האבן‪ .‬באופן כזה‬ ‫אך טרם חופו בשכבת‬

‫מורכבת התקרה משתי שורות של קורות אבן וכך מוכפל גודל החדר‪.‬‬ ‫האדמה‪.‬‬

‫תקרת קורות אבן‬
‫קשתות החדר —‬
‫משען לקורות האבן‬