Page 51 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 51
בין תחום פניאס לתחום סוסיתא 49 u
חלונות אבוסים
'והשעורים והתבן לסוסים ולרכש' (מלכים א ,ה ח)
כעת ניכנס אל הבית המזרחי הנפתח לחצר .את הטכניקה של בניית חלונות בתחתית
הקיר כבר הכרנו בווילה הדרומית ואין בכך חידוש .השוני הוא בייעוד החלונות.
בשלושת הבתים הנפתחים אל החצר שימשו החלונות כאבוסים .בסיס החלונות
מורכב משתי אבנים משופעות ,היוצרות בית קיבול בתוך החלון ובו ניתן להניח קש או
חציר .האבוסים מהווים עדות כי היו כאן אורוות סוסים.
הגולן ידוע כאזור מרעה לצאן ולבקר עוד מתקופת המקרא .הסוסים ,לעומת הצאן
והבקר ,הם בעלי חיים עדינים יותר ,הדורשים גידול מבוקר ומחסה בחורף ועבורם
נבנו האורוות .ישנן בארץ דוגמאות נוספות לאורוות קדומות (מרשה ,ממשית ,בית
שערים ועוד) ,אולם במזרח הגולן ישנו ריכוז גדול במיוחד .שיטת הבנייה של האורוות
היא ביזנטית ,ומכאן ניתן ללמוד שכבר לפני 1,500שנה היה גידול הסוסים ענף מרכזי
בפרנסת תושבי מזרח הגולן .שיקומן של האורוות בתקופה הממלוכית מעיד כי גם
בתקופה זו לא נס לֵחו של ענף טיפוח הסוסים .לסולטנות הממלוכית היו שני מרכזי
שלטון — בקהיר ובדמשק — והיא נודעה בפיתוח מערכת הדרכים ובשמירה על הקשר
בין המרכזים .לשם כך פותח דואר מלכותי אשר התבסס על סוסים מהירים שהוחלפו
בסוסים רעננים בתחנות הדרכים מדי 20קילומטר לערך .הכפר פרג' סמוך לאחת
הדרכים המרכזיות בממלכה ,שעברה מספר קילומטרים מזרחית לכפר .שריד למערכת
הדרכים הממלוכית היא תחנת הדרכים 'ח'אן ג'וחאדר' אליו נגיע בהמשך הסיור .ייתכן
כי התשתית ל'תקשורת תלוית סוסים' התבססה על אורוות כגון זו שבפרג'.
להרוות נפש הנודדות — בורות ובארות
אזור פרג' רווי מקורות מים קטנים הקרובים לפני השטח .בעונות הנדידה ניתן לראות
בשדות האזור חסידות רבות הנהנות מהמים תוך כדי מנוחה מעמל הדרך .על עובדה
הידרולוגית זו עמדו כבר המתיישבים הקדומים וניצלו אותה .שתי בארות חפורות
ושלושה מאגרי מים פתוחים שימשו את תושבי הכפר .באר אחת נמצאת מדרום
לווילה הדרומית והיא מחזיקה מים כל השנה .באר נוספת (ג) ,עמוקה יותר ,נמצאת
למרגלות עץ איקליפטוס יבש ,צמוד לשביל הגולן ,מערבית לבית המנורות .הבארות
נחפרו אל שכבת האפר הגעשי הנקבובי המכיל מים .למניעת נזק לעוברים ושבים
דאגו חופרי הבארות לכסותן בקורות אבן גדולות והותירו רק פתח קטן לשאיבה .עם
השנים התמוטט חלק מכיסוי הבארות.