Page 56 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫‪ t 54‬בין תחום פניאס לתחום סוסיתא‬

‫‪ 3‬סוסיתא‬

‫כמה מן האתרים הקדומים בגולן נושאים שמות של בעלי חיים‪ .‬כזה הוא למשל‬

‫רוג'ום אל–הירי שפירושו — גל אבני החתול‪ .‬בתקופות מאוחרות יותר אנו מכירים‬

‫את העיר היהודית גמלא‪ ,‬על שום גבעתה דמוית דבשת הגמל‪ .‬עיר עתיקה אחרת היא‬ ‫השליטה ההלניסטית‬
‫בארץ ישראל‬
‫היפוס–סוסיתא היושבת על גב הר רחב כגבו של סוס‪ ,‬ואליה מועדות פנינו‪.‬‬
‫עם מותו של אלכסנדר‬
‫מקומה של סוסיתא בדרום הגולן‪ .‬ניתן להגיע אליה בשתי דרכים‪:‬‬ ‫הגדול בשנת ‪323‬‬

‫ליורדים מהגולן‪ :‬בין צומת אפיק לבין צומת הכניסה לכפר חרוב ישנה פנייה‬ ‫ ‪t‬‬ ‫לפסה"נ חלקו שלושת‬
‫לדרך משובשת ואליה נפנה‪ .‬בצומת אין שילוט שמפנה אל הדרך‪ .‬מיקומה הוא‬ ‫ ‪t‬‬ ‫יורשיו את תחומי‬
‫ממערב לאבן דרך ‪ ,22‬צמוד לה הוקמו פארק ואמפיתאטרון‪ ,‬מוקף גדר ברזל‬
‫ושערים‪ .‬הכביש איננו מתוחזק בקביעות ויש לנסוע בו בזהירות רבה אך הוא‬ ‫ממלכתו‪ .‬בארץ ישראל‬
‫עביר לכל רכב‪ .‬מטעים נטועים בערוץ הרחב שמתחתינו‪ ,‬ומעט אחריהם נגיע‬ ‫שלט במשך מאה שנים‬
‫אל האוכף שלמרגלות סוסיתא‪ ,‬סך הכול כארבעה קילומטר‪ .‬נחנה את הרכב ליד‬
‫בית תלמי שבירתו‬
‫שלט הכניסה לגן הלאומי — עדיין גן פתוח‪ ,‬ללא תשלום ושעות סגירה‪.‬‬ ‫הייתה אלכסנדריה‪.‬‬
‫אפשרות אחרת היא לעלות מחוף הכנרת‪ .‬לבאים מכיוון צומת צמח‪ 350 :‬מטר‬ ‫בשנת ‪ 198‬לפסה"נ‬
‫לפני שער קיבוץ עין גב‪ ,‬מול אולם הספורט‪ ,‬נפנה מזרחה (ימינה) בדרך בין‬ ‫נכבשה ארץ ישראל‬
‫המטעים ונעלה עד לאוכף‪ .‬אם יש יותר ממכונית אחת ניתן להשאיר רכב אחד‬ ‫על ידי בית סלווקוס‪,‬‬

‫ברחבת האספלט הצופה אל הכנרת לסיום המסלול‪.‬‬ ‫בית מלוכה אשר‬
‫שלט בסוריה ובירתו‬
‫'עיר אחת שרובה גויים כגון הדא סוסיתה'‬
‫אנטיוכיה‪ .‬ראשון‬
‫(תלמוד ירושלמי‪ ,‬מסכת ראש השנה‪ ,‬ב נז ד ה"א)‬ ‫מלכי השושלת נקרא‬
‫סלווקוס הראשון‪ ,‬אולם‬
‫לאורך כל תקופת בית שני הייתה סוסיתא‪ ,‬כפי שהיא נקראת בארמית‪ ,‬או היפוס‪,‬‬ ‫רבים ממלכי שושלת‬
‫כשמה היווני‪ ,‬עיר נכרית מובהקת‪ .‬המידע ההיסטורי אודותיה הוא מועט‪ .‬היא נוסדה‬
‫ככל הנראה עוד בתקופה ההלניסטית בימי השלטון התלמי‪ ,‬אולם רק תחת שלטון‬ ‫זו נקראו אנטיוכוס‪.‬‬
‫המפורסם שבהם הוא‬
‫הסלווקים הפכה ל'פוליס' של ממש‪.‬‬
‫משהתבסס שלטון החשמונאים בארץ ישראל התרחב שלטונם‪ ,‬ותנופת הכיבושים‬ ‫אנטיוכוס הרביעי —‬
‫החשמונאית לא פסחה גם על היפוס–סוסיתא‪ ,‬וכשכבש אלכסנדר ינאי את הגולן‬ ‫אפיפנס‪ ,‬שבימיו פרץ‬
‫נכבשה גם היא וככל הנראה נהרסה על ידו‪ .‬שרידיו של המקדש ההלניסטי נמצאו‬
‫משולבים בקירות הכנסייה הביזנטית‪ ,‬אשר נבנתה כעבור מאות שנים‪ .‬לאחר הכיבוש‬ ‫המרד החשמונאי‪.‬‬
‫הרומי בשנת ‪ 63‬לפסה"נ שבה ונבנתה העיר‪ .‬אף שאוכלוסייתה הייתה בעיקרה נכרית‪,‬‬ ‫פוליס‬
‫התיישב בה גם מיעוט יהודי‪ .‬בימי המרד הגדול הגיעו המתחים בין הנכרים לבין‬
‫היהודים בעיר לכדי התנגשות‪ ,‬כפי שמספר יוסף בן–מתתיהו (יוספוס פלוויוס)‪' :‬ואחרי‬ ‫צורת שלטון אשר‬
‫הרצח בבית שאן קמו יושבי יתר הערים על היהודים אשר בקרבם‪ ...‬ויושבי סוסיתא‬ ‫גובשה ביוון העתיקה‬
‫וגדר עשו כמוהם והמיתו את היהודים עזי הנפש בנחושתיים ושמו משמר על החלשים'‬
‫(מלחמת היהודים‪ ,‬ספר שני‪ ,‬פרק יח)‪ .‬סוסיתא הייתה סמל לעיר נכרית הסמוכה לריכוז יהודי‪.‬‬ ‫והובאה לארץ בימי‬
‫לאורך כל התקופה הרומית הייתה סוסיתא מרכז מנהלי לתחום סוסיתא ועיר מרכזית‬ ‫אלכסנדר מוקדון‪.‬‬
‫וחשובה ליישובי הסביבה‪ .‬הד ל'תחום סוסיתא' נמצא בברייתא המפורסמת המכונה‬ ‫הפוליס היא עיר‬
‫'ברייתא דתחומין' המוכרת ממקורות חז"ל וגם מהכתובות בקירות וברצפת הפסיפס‬ ‫המשמשת מרכז‬
‫של בית הכנסת של רחוב אשר בעמק בית שאן (רצפת הפסיפס מוצגת כיום במוזיאון‬ ‫מנהלתי ושלטוני‬
‫ישראל)‪ .‬הברייתא מונה רשימה של תשעה יישובים יהודיים הנמצאים בתחום‬
‫סוסיתא‪ .‬חלק מן היישובים — ובהם כפר חרוב וחספיה (היא חיספין) — מוכרים עד‬ ‫לסביבתה‪ .‬בעיר‬
‫מוקמים המקדשים‬
‫היום‪ .‬במאות הראשונות לסה"נ עזבו בהדרגה יהודי תחום סוסיתא את האזור‪.‬‬ ‫ומוסדות השלטון עבור‬
‫באותה תקופה התרכז היישוב היהודי במרכז הגולן ואילו דרום הגולן הפך לאזור‬ ‫האזור כולו‪ .‬השלטון‬
‫נוצרי מובהק‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬התגלו בחיספין שלוש כנסיות‪ ,‬אך שרידיהן מעטים (האתר‬ ‫הממלכתי–אימפריאלי‬
‫משתמש במוסדות‬
‫איננו מתאים לסיור למטייל העצמאי)‪.‬‬ ‫הפוליס לשם שליטה‬

‫בכלל האזרחים‪.‬‬
‫ברייתא‬

‫משנה חיצונית‬
‫מתקופת התנאים שלא‬

‫נכללה בשישה סדרי‬
‫משנה שערך רבי יהודה‬
‫הנשיא‪ ,‬ומכאן שמה —‬

‫חיצוני (בר)‪.‬‬