Page 83 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג
P. 83
פולחן עגלים ,תיישים וקיסרים 81 u
האיבה והעוינות בין היהודים לבין נכרים נמשכה ,ובתיאורו של יוסף בן–מתתיהו היא
מגיעה לשיא מקומי חדש :ליסיניאס וזינודורוס הנזכרים בדברי יוסף הם תקיפים
מקומיים ממוצא סורי או יטורי שגבו את המסים מחבלי הארץ שבין הגליל לדמשק
עבור השלטון הרומי ,אך באותה עת גם לסטמו ולקחו לעצמם כספים מתושבי האזור.
אוגוסטוס ,שמצא בהורדוס בן ברית וחבר ,מסר לניהולו את אדמות הנכרים במרחב,
שהניבו לו הכנסה נכבדה ממסים .בכך לא רק העלה את חמתם של השליטים ושל
התושבים אלא אף פגע בהם והעליבם .בפנייה לקיסר הושמץ הורדוס ,היהודי (ממוצא
אדומי) והואשם ,בין השאר ,גם בהרס מקדשים ,פעילות ששיקפה את העוינות בין
הדת היהודית המונותאיסטית ובין הדת הפוליתאיסטית (מרובת האלים) .אוגוסטוס
צידד בהורדוס ידידו וביטא זאת בהעברת השלטון אליו.
ייתכן שבשלב הראשון המקום המקודש בעומרית ,אותו סרקופג או מזבח ,היה שייך
לזינודורס והביע את שליטתו במקום .לאחר שהורדוס קיבל מאוגוסטוס את האזור,
הוא הציב במקום מקדש גדול ומפואר שכיסה את המבנה של זינודורוס ,והוקדש
לקיסר מיטיבו .אם אמנם כך היה הדבר ,הרי למיקום המקדש הייתה גם משמעות
סמלית — בבנייתו על המקדש של זינודורוס שעמד שם ,על גבעה נישאת הנראית היטב
מרחבי עמק החולה ,על התוואי העיקרי ההולך אל מרכז הפולחן בפאניאס.
קשה מאוד להניח שהורדוס בנה שני בניינים המוקדשים לאוגוסטוס ,האחד בפתח
המערה בבניאס והאחר בעומרית .אם תתגלה כתובת הקדשה במהלך החפירות היא
זו שתכריע ללא כל ספק היכן היה מקדשו של הורדוס.
ייתכן שבשלב השלישי והאחרון הורחב המקדש בימי השושלת הפלאווית ,בימי
הקיסרים אספסיאנוס ,טיטוס ודומטיאנוס .היה זה לאחר חורבן בית המקדש
בירושלים .לא מן הנמנע כי הגדלת המקדש וחנוכתו המחודשת היו חלק מאירועי
הניצחון על היהודים במרד שנטלו בו חלק גם המתמרדים נגד השלטון גם בצפון
הארץ .לצד חורבן ערים מתמרדות ,כגמלא בגולן ויודפת בגליל ,הוצבו ,כנראה,
מקדשים אליליים חדשים במרחב.
לעיון נוסף:
דן — א' בירן ,דן 25 :שנות חפירה ,ירושלים .1992
בניאס — צ' מעוז' ,המתחם בבניאס המקודש לפאן' ,קדמוניות( 115 ,תשנ"ח) ,עמ' .25-18
עומרית — E. Stern (Editor) The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land,
vol 5, Jerusalem 1987-1989
