Page 86 - בנתיבות הגולן והחרמון / עורכת: רות פלג

‫‪ t 84‬בימי מקדש‪ ,‬חורבן והתאוששות‬

‫גמלא וקצרין‪.‬‬ ‫‪ t‬אתרי הסיו ר‬
‫נסיעה ברכב ושילוב קטעי הליכה‪.‬‬ ‫‪ t‬אופי הסיו ר‬
‫‪ t‬דרגת קוש י‬
‫קלה עד בינונית‪.‬‬ ‫‪ t‬עונה מומלצ ת‬
‫כל השנה‪.‬‬ ‫‪ t‬שעות הפתיח ה‬

‫בקיץ ‪ ,17.00–8.00‬בחורף ‪16.00–8.00‬‬ ‫בגמלא ‬
‫ ‬
‫בימי שישי וערבי חג — השמורה נסגרת שעה אחת מוקדם מביום חול‪.‬‬ ‫ ‬
‫טלפון‪ ,04-6822282 :‬הכניסה בתשלום‪.‬‬
‫‪ t‬שעות הפתיח ה‬
‫למתקשים בהליכה יש אפשרות הסעה עד לשערי העיר‪.‬‬
‫ימים א‪-‬ה‪ ,16.00–9.00 :‬יום ו‪14.00–9.00 :‬‬ ‫במוזאון קצרין ‬
‫הכניסה בתשלום‪.‬‬
‫‪ t‬שעות הפתיח ה‬
‫ימים א‪-‬ה‪ ,16.00–9.00 :‬יום ו‪ ,14.00–9.00 :‬שבת‪16.00-10.00 :‬‬
‫לקבוצות בהזמנה מראש‪ .‬הכניסה בתשלום‪.‬‬ ‫באתר קצרין העתיקה ‬

‫מרכז הגולן‪ ,‬חבל הארץ שבו ישבו היהודים בעיקר‪ ,‬כונה גולניטיס‪ ,‬החל מהתקופה‬
‫ההלניסטית‪ .‬בימי אלכסנדר ינאי סופח מרחב זה לממלכה החשמונאית‪ .‬עם הכיבוש‬
‫הרומי בימי פומפיוס הלכה האוכלוסייה היהודית והצטמצמה בהדרגה למרכז הגולן‪.‬‬
‫ראשון החוקרים של הגולן בימינו‪ ,‬צבי אורי מעוז‪ ,‬הניח שחורבן גמלא בשלהי ימי בית‬
‫שני משקף גם את חורבנו של כלל היישוב היהודי ברמת הגולן‪ .‬בחורבנה של גמלא‬
‫נהרגו כ–‪ 9,000‬נפש ויש להניח שרבים מההרוגים היו פליטים מכפרי הגולן והגליל‬

‫ומעיירותיהם‪ .‬לדעתו‪ ,‬שב היישוב והתאושש רק כעבור מאות שנים‪.‬‬
‫למסקנה שונה הגיע חיים בן–דוד שערך סקר יישובי בגולן‪ .‬על פי הסקר גמלא הייתה‬
‫היישוב היחידי שנכחד לחלוטין‪ ,‬אך היו יישובים ששרדו והתאוששו לאחר המרד‪,‬‬
‫עובדה המעידה שהחורבן לא היה מוחלט‪ .‬על פי דעה זו הייתה המשכיות יישובית‬

‫במאות השנים שלאחר המרד הגדול ברומאים‪.‬‬
‫הגולן ככלל השתקם לאחר המרד‪ ,‬וכעבור כ–‪ 400‬שנים לאחר חורבנן של גמלא ושל‬
‫ירושלים במרד הגדול‪ ,‬אף זכה הגולן לעדנה‪ .‬כ–‪ 30‬כפרים יהודיים היו בתחומו ובכולם‬
‫הוקמו בתי כנסת רבי פאר‪ ,‬ששרידיהם הם עדים דוממים לקהילות יהודיות עשירות‬
‫ומשגשגות‪ .‬חשיפת עברן של קהילות משגשגות בגולן מפתיעה‪ ,‬שכן הגולן היה אזור‬
‫ספר מרוחק ממרכזי היישוב היהודי‪ ,‬ובמקורות היהודיים בני התקופה — תקופת‬
‫המשנה והתלמוד — ממעט הגולן להיזכר‪ .‬ייתכן וניתן להסביר את היעדר אזכור הגולן‬

‫לאור הרצף היישובי בין הגליל המזרחי והגולן‪ ,‬וראייתו כמקשה אחת‪.‬‬
‫הפריחה העיקרית של היישוב היהודי בגולן הייתה בתקופה הביזנטית‪ .‬לגבי מועד‬
‫בנייתם של בתי הכנסת המפוארים חלוקות הדעות‪ :‬יש המתארכים את בנייתם כבר‬

‫למאה הרביעית ויש המאחרים את בנייתם למאות החמישית והשישית לסה"נ‪.‬‬
‫בשנים האחרונות נחשפו שרידים של כ–‪ 30‬בתי כנסת והם מעידים על עצמת היישוב‬
‫היהודי במרכז הגולן הן בתקופה הביזנטית והן בראשיתו של השלטון המוסלמי‬
‫באזור‪ .‬ריבוי בתי הכנסת ובית המדרש מעיד על עצמתו החברתית והרוחנית של‬
‫היישוב היהודי‪ .‬גודלם ופארם של בתי הכנסת וכן שרידי הבתים ומפעלי התעשייה‬

‫מעידים גם על איתנותו הכלכלית של היישוב‪.‬‬
‫בשל מספרם הרב של בתי הכנסת‪ ,‬עלינו לבחור אחדים בלבד לסיורנו‪.‬‬
‫עיקר פרנסתם של המתיישבים היהודיים בגולן נשענה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬על גידול כרמי‬
‫זיתים מהם הפיקו שמן זית‪ .‬ביישובים היהודיים התגלו בתי בד רבים‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬בכפר‬