Page 81 - מניה ורחל הגדת האגדה
P. 81
// 72קראתי לה מניה /סיפורים קטנים בגעגוע גדול
כשאבא הכיר את דבורה ,חברתו לחיים ,היה חשוב לו מאוד להציגה בפני מניה ולקבל
את ברכתה .ואכן הביקור בתל אביב לא אחר לבוא.
דבורה בשמלה פרחונית ,מהוססת וביישנית נכנסה עם אבא ואיתי בתחושה של דניאל
הנכנס לגוב האריות.
היא כבר שמעה על המשפחה ועלילותיה ,על מניה ועל סבא ,וחששה משיפוט או
מביקורת.
סבא ברך אותנו קצרות ונעלם בחדר העבודה החסום שלו ,כהרגלו.
מניה קיבלה אותנו במאור הפנים הידוע מהול בסקרנות.
עם התה וה"ביסקיוויטים" זרמה השיחה .דבורה סיפרה על עצמה ,על משפחתה ,על
נסיבות עלייתה ארצה .מניה שאלה ,התעניינה ,חייכה והפיגה כל חשש ומתח.
אבא חייך חיוך רחב ,אני מצצתי "סוכר גביש" וחלמתי בהקיץ .כהרגלי.
כשנולד בנם הבכור של דבורה ואבא ,אהוד אחי ,הנסיך 'אודי' ,שמחה בו מניה מאוד.
כשהגיעה לביקור התקופתי במשק ,הביאה לו שלוש שמיכות פלנל קטנות עליהן
רקמה בחוטי הרקמה שנשלפו מהסימניה הצבעונית המופלאה שלה.
פרפרים צבעוניים ,פרחים כחולים ואדומים ,שמש זהובה ודשא ירוק נרקמו באהבה על
גבי השמיכות הלבנות .הן שמשו את אחי תקופה ארוכה.
מניה לא יכלה להגות את השם אהוד וקראה לו "הוד הוד" לקול צחוקי המתגלגל כל
פעם מחדש .אבל היא שיחקה איתו ,סיפרה לו סיפורים וקנתה לו ספרוני תינוקות
צבעוניים.
במשבר הגדול ,כשעזבנו את כפר גלעדי ועברנו לקריית שמונה נמשך הקשר הרצוף
עימה .וביתר שאת.
היא הביעה את כאבה על העזיבה אך כאמור באה לבקרנו בביתנו החדש
בשיכון ג' וגם אנו היינו נוסעים לבקרה כשהגיעה לכפר גלעדי.
היינו באים לשם עם אחי ואחיותי שנוספו למשפחה עם השנים.
מניה קיבלה את כולנו בחיוכה התמידי.
"איזו משפחה יפה" היתה חוזרת ואומרת לאבא.
המגנדיתההוארגדחהל
