Page 43 - יוצרות ר' שמואל השלישי ב'

‫בהעלותך‬

‫במ׳ יא‪ ,‬טז‬ ‫‪ִ 25‬מ ְת ַר ֲע ִמים ַעל ִשׁינּוּי ִתּ ְטע ֹו ֶמת ֲח ֵמ ֶשׁת ִמי ִנים ְבּ ַב ְקּ ָשׁם ֲע ִלי ָלה ִעם ְיקוּ ִתי ֵאל‬
‫שם יז‬ ‫ִנ ְג ָלה ל ֹו ֻפ ְר ָענוּת ָה ֲע ִתי ָדה ָלב ֹוא וּ ְל ֵהיאָ ֵסף ְבּ א ֵעית ִחי ֵנּן ְשׁ ַמ ְע ָיה ֶבּן ְנ ַת ְנ ֵאל‬
‫שם יח‬
‫שם כד‬ ‫׳ ַו ֹיּא ֶמר ְי ָי ֶאל ֹמ ֶשׁה ֶא ְס ָפה ִלּי ִשׁ ְב ִעים ִאישׁ ִמ ִזּ ְק ֵני ִי ְשׂ ָר ֵאל׳‬

‫ַס ְנ ֶה ְד ִרין ֶשׁ ְתּ ֵהא ַק ֶיּי ֶמת ְלד ֹור ֹות ַעד ְל ָכ ִלי ְב ִאיסּוּ ָפם ִנ ְר ַשׁם‬
‫ָע ָניו דּ ֹו ֶמה ְל ֵניר ֵמ ֵהיל ְו ַה ֵנּר ֹות דּ ֹו ְלק ֹות ֶמ ְנהוּ וּ ַבל ֶי ְח ַסר ְמ ַא ְמּ ָשׁם‬

‫‪ 30‬׳ ְו ָי ַר ְד ִתּי ְו ִד ַבּ ְר ִתּי ִע ְמּ ָשׁם׳‬

‫ִפּ ְיּי ָסם ְבּ ִד ְב ֵרי ֶשׁ ַבח ל ֹו ַמר ַא ְשׁ ֵר ֶכם ֶשׁ ִנּ ְת ַמ ֵנּי ֶתם ְבּ ַעם ִנ ְב ָחר‬
‫ֵצרוּף ְתּ ָנ ִיים ֶשׁ ִה ְת ֵני ִתי ִע ָמּ ַה ְת ֵנה ִע ָמּם ִניהוּג ָס ְר ָב ִנים ְל ַה ְצ ַחר‬

‫׳ ְו ֶאל ָה ָעם ֹתּא ַמר ִה ְת ַק ְדּשׁוּ ְל ָמ ָחר׳‬

‫ְל ָמ ָחר | ְו ַעד ח ֹו ֶדשׁ ֵמ ַה ְמשׁ ֹו ָער ֶשׁמּ ֹו ִנים ְואַ ַחר ֹיא ְכלוּ ְדגוּ ָני‬ ‫‪35‬‬
‫ְו ַהפּ ֹו ְק ִרים ִנ ְת ָר ִזים ִל ְשׁל ֹו ִשׁים י ֹום ְו ַה ְכּ ֵשׁי ִרם ֵי ָרדוּ ְבּ ַז ֲע ֵמי ִדי ָניי‬

‫׳ ַו ֵיּ ֵצא ֹמ ֶשׁה ַו ְי ַד ֵבּר › ֶאל ָה ָעם‹ ֵאת ִדּ ְב ֵרי ְי ָי׳ ק׳‬

‫‪  [ ‬מטעמת ‪  [ ‬חמשה ‪)  [  ‬יקותיאל( ]שמעיה בן נתנאל[ לאל ‪ ‬יקותיאל בכה"י ‪ [ ‬לנר ‪[  ‬‬
‫אשריכם ‪  [  ‬שמנים ‪  [ ‬דגוניי ‪  [  ‬והפוקדים בכה"י והפקדים ‪ [ ‬והכשרים ‪‬‬

‫‪  ‬השוו ספרי פז‪ ,‬עמ' ‪ :219‬היה המן משתנה להן לכל דבר שהן רוצין חוץ מחמשת המינין‪ .‬‬
‫ספרי פו‪ ,‬עמ' ‪ :218‬אלא כמבקשין עלילה היאך לפרוש מאחורי מק'‪  .‬כינוי למשה‪  .‬ספרי צא‪ ,‬עמ' ‪ :231–230‬לפי‬
‫שהראהו למשה סדר פורעניות העתידה לבוא עליהן‪...‬א' משה לפני מקום‪ .‬רבוני‪ ,‬אם ככה את עושה לי הרגני‪ ,‬הא יפה לי שתהי‬
‫הורגני תחילה‪  .‬גם זה כינוי למשה‪ .‬השוו ויק"ר א ג‪ ,‬עמ' יא‪ :‬עשרה שמות נקראו לו למשה‪...‬אף שמעיה היה‬
‫שמו‪ .‬שלשון 'לי' שנרשמה לצד לשון אס"ף מעידה‪ .‬והשוו‪‬ספרי צב‪ ,‬עמ' ‪ :231‬אספה לי – שתהי סנהדרין‬
‫לשמי‪ .‬שבכל מקום שנ' לי הרי זה קיים לעולם ולעולמי עולמים‪ .‬ספרי צג‪ ,‬עמ' ‪ :236‬למה משה דומה באותה שעה‪ .‬לנר‬
‫שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא היה חסר אורו כלום‪ .‬הוא משה שבאורו הגדול החשיך את אורם‬
‫של כל השאר‪ – .‬ספרי צב‪ ,‬עמ' ‪ :235‬אמור להן דברי שבח אשריכם שנתמניתם‪ ,‬וחזור אמור להן דברי פגם היו יודעין‬
‫שסורבנין וטורחנין הם‪...‬מה שהתניתי עמך התנה עמהן‪ .‬להלבין ולנקות את התנהגותם הסוררת‪ .‬‬
‫‪‬לפי שניתנו כמה שיעורים באכילת הבשר‪ :‬יום‪ ,‬יומים‪ ,‬חמשה ימים‪ ,‬עשרה ועשרים ועד חודש‪ ,‬שהוא זמן האכילה של‬
‫הרשעים‪ .‬יחזרו לאכול את המן‪ ,‬דגן שמים‪ .‬השוו מכילתא דר"י‪ ,‬ויסע ג‪ ,‬עמ' ‪ :165‬והבשר עדנו בין שיניהם‬

‫וגו' – אמרו הכשרין שבהן אוכלו נתרז היה מיד‪ ,‬והרשעים שבהן אוכלו ניבעת עד שלשים‪.‬‬

‫‪571‬‬